השגות הראב"ד גיטין לז:

1עוד כתב הרב ז"ל בענין תנאי כפול אע"ג דקי"ל דבעינן תנאי כפול הני מילי באם תשמשי או לא תשמשי כענין שנאמר אם יעברו [וגו'] ואם לא יעברו אבל בע"מ [כו'] כאומר מעכשיו דמי. אמר הרב ר' אברהם ז"ל האי טעמא לא מחוור דהיכא דבעי תנאי כפול אם לא כפליה לתנאיה תנאו בטל ומעשה קיים ואי לא בעינן תנאי כפול אי לא כפליה לתנאיה תנאי קיים ומעשה בטל. וא"כ היכי אמרי' כמעכשיו דמי. אלא הו"ל למימר אבל בע"מ לא דתנאי בני גד לא הוה בע"מ. וקי"ל כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי. ושמעתי דאיכא מרבוותא דאמרי דכי בעינן תנאי כפול ה"מ בגיטין וקדושין אבל בממונא לא. וזה תימה כי עיקר בני גד ובני ראובן בממונא הוא [ואי] ילפינן מינה כ"ש דבממונא ילפינן ליה. ואם יטעון טוען ויאמר היינו טעמא דבממונא [לא] בעינן תנאי כפול משום דתנאי ממון הוא הא אמרי' כל דאי לא קני מאי איכא דאמרי מעכשיו ומעכשיו לא בעינן כפול דתנאי בני גד ובני ראובן לא הוה מעכשיו ודמיא לההוא טעמא דאמרי' בע"מ. איברא מעשה בני גד ובני ראובן מעכשיו הוה דהא כתיב ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן וגו'. ויתן משה את הגלעד למכיר וגו'. ונ"ל דההיא מימרא לאו [דסמכא] היא:

2הא דתניא אמר לה בפני שנים ה"ז גיטך ע"מ שתשמשי את אבא שתי שנים וחזר ואמר לה בפני שנים ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז לא בטלו דבריו האחרונים את הראשונים וכו'. הכי פירושו אמר לה בפני שנים אחרים ושלא בפני הראשונים אתן לך גט ע"מ שתתני לי מאתים זוז ונטל הגט מיד הסופר ונתנו לה בפני כולם ולא אמר ולא כלום באותה שעה אעפ"כ מודים שעל התנאים הראשונים שהתנה עמה נתנו לה רצתה משמשתו רצתה נותנת מאתים זוז אבל תרוייהו לא הואיל ומה שאמר בפני אלו לא אמר בפני אלו. ושמעינן מינה שהתנאים שאדם מתנה קודם מעשה והלך ועשה מעשה בסתם שעל התנאים עשה ולא בעינן תנאי בשעת מעשה. ועוד תניא בתוספ' קדושין התקדשי לי במנה זה ונמצא מנה חסר דינר אינה מקודשת היה בו דינר רע יחליף. היה מונה והולך ומשליך לתוך ידה ראשון [וראשון] יכולה היא לחזור בה עד שיגמור. זה אומר במנה וזה אומר במאתים והלך זה לביתו וזה לביתו ואח"כ תבעו זה את זה וקדשו אם האיש תבע את האשה יעשו דברי האשה ואם האשה תבעה את האיש יעשו דברי האיש. וכן המוכר חפץ לחבירו זה אומר במנה וזה אומר במאתים וכו' אלמא לא בעינן תנאי בשעת מעשה. אלא אפי' קודם מעשה והמעשה נעשה סתם על תנאי הראשון נעשה: