השגות הראב"ד גיטין לט
השגות הראב"ד גיטין · Hasagot HaRa'avad Gittin 39b
Open in the reader →1הניח הרב אלפס ז"ל מזה הפרק דברים הרבה ולא ידעתי למה. (ההוא) [כההוא] גברא דזרק גיטא לדביתהו הוה קיימא בחצר אזל גיטא נפל בפיסלא אמר רב יוסף אי אית ליה ארבע אמות על ארבע אמות פליג ליה רשותא לנפשיה ולא הוי גט ואוקמוה בדאושלה מקום בחצר דחד מקום מושלי אנשי וכו'. ואמרי' עלה לא אמרן אלא דלא גבוה עשרה אבל גבוה עשרה אע"ג דלא הוי ד' אמות על ד' אמות פליג ליה רשותא לנפשיה וכולה מלתא כדאיתא. ומלתא דרב חסדא דאמר לקמן בהאי פירקא רשויות חלוקות זו מזו בגיטין ורבא סייעיה ממתני'. ושמעתיה דרבא דאמר ג' מדות בגיטין כלומר שהן חלוקות משבת. ושמעתיה דאביי דאמר שתי חצירות. לפנים מזו וכו' משא"כ בקופות. ושמעתיה דרב יהודה דאמר היתה ידה עשויה כקטפרס יזרקו לה אינה מגורשת משום דלא נח ואין ידה ראויה לנוח בה. ושמעתיה דרב נחמן דאפליג בין נמחק דרך ירידה לנמחק דרך עליה. ובנשרף אפליג בין שקדם גט לדליקה לקדמה דליקה לגט. וכן בעומדת בראש הגג וזרקו לה דאמרי' כיון שהגיע לאויר הגג מגורשת ואוקמינא בגג שיש לו מעקה אי נמי בפחות מג' סמוך לגג דכלבוד דמי ואע"ג דקי"ל כרבנן דאמרי לענין שבת אפי' תוך ג' צריך הנחה על גבי משהו אפ"ה גבי גט כמונח דמי והוא מלמטה והיא מלמעלה נמי דאוקימנא כשהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות. כל אלה השמועות הניח הרב ז"ל ולא ידעתי על מה. ואולי כי הוא סובר דשמעתיה דשמואל דאמר ליה לרב יהודה שיננא כדי שתשוח ותטלנו ואת לא תעביד עובדא עד דמטי גיטא לידה דוחה את כל הענינים הללו דפיסלא ודראש הגג ודחצירות זו לפנים מזו ודקופות ואם מזה הטעם דחה אותה שגגה היא שלא נאמרו דברי שמואל אלא ברה"ר או בסימטא אבל בגגה וחצירה לא אמר ומגורשת הויא על הדרכים שפירשו בהם. וכללו של דבר בעינן דמינטר. ואי קשיא לך היתה עומדת בראש הגג. וכן הוא מלמעלה והיא מלמטה דמקשי' עלה והא לא מינטר כיון שהיא עומדת בראש גגה וחצירה למה לה דמינטר והא כל דהיא בתוך רשותה לא בעיא חצר המשתמרת כדאיתא לענין מציאה פ' שנים אוחזין. לא קשיא דנהי דלא בעיא חצר המשתמרת הואיל והיא בתוך חצירה מפני שהיא משמרת מה שבתוכה ואילו אינה יכולה היא לא יועיל עמידתה בחצר ולא כלום. ועל זה הקשו והא לא מינטר כלומר שאפי' היא עצמה לא תוכל לשמרו מאויר הגג והחצר ולכך הוצרכו להעמיד בגג שיש לו מעקה ובמחיצות התחתונות עודפות על העליונות. ור' אלעזר דמבעיא ליה ד' אמות של אדם יש להם אויר או אין להם אויר אע"פ כאין להם מחיצות כלל. התם כיון דבתוך ד' אמות דידה יכולה היא לשמרו אפי' מאויר. אבל היתה עומדת בראש הגג וכן הוא מלמעלה והיא מלמטה אפי' רחוקה ממנו קאמר דלא מצי מנטרא ליה. והא דאמרי' כמאן כרבי דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא. והקשו את זה על הוא מלמעלה והיא מלמטה ולא הקשו על רישא דמתני' היתה עומדת בראש הגג וזרקו לה כיון שהגיע לאויר הגג מגורשת. איכא למימר משום דלא פליגי רבנן עליה אלא (מלמטה) [למעלה] מעשרה. ולא מלתא היא דקלוטה כמי שהונחה אינו אלא למטה מעשרה אבל למעלה מעשרה בטעמא אחרינא פליגי דילפינן זורק ממושיט כדאיתא פ' הזורק. אלא הקשו על סיפא דמתני' וה"ה על רישא: שמעתיה דאביי דאמר שתי חצירות זו לפנים מזו החיצונה שלו והפנימית שלה כיון שהגיע לאויר החיצונה מגורשת וכו'. הכי פירושא כגון שהמחיצות החיצונות עודפות על הפנימיות והגיע הגט כנגד אויר הפנימית אע"פ שלא ירד לתוך מחיצותיה כיון שירד למטה ממחיצות החיצונות מגורשת מאי טעמא שאף אויר שכנגד הפנימית משתמר בגובה החיצונות מה שאין כן בקופות שאפי' הגיע לתוך מחיצות של פנימית אינה מגורשת מאי טעמא דהא לא נח ואוקימנא בקופה שאין להם שולים. פי' שתיהן אין להם שולים אבל מונחת בסימטא מש"ה אין להם אויר ואילו היה לפנימית שולים מגורשת היא מאוירא דאויר [כלי] ככלי דמי כדאקשי' במס' ע"ז. ותקנו ליה כליו ובאויר כלי קאמר לפי הסוגיא: