השגות הראב"ד גיטין מג.
השגות הראב"ד גיטין · Hasagot HaRa'avad Gittin 43a
Open in the reader →1שאלו בגמ' האי אלא לפלוני חוץ הוא וכו'. הכי פי' ודאי כל אלא האמור במשנה ובתוספתא ובגמ' לא נסתפקו עליהם ורובי רובן ע"מ הם לפי שהוא לשון מורכב משתי מלות אם לא שהוא בלשון תנאי. ואפשר כמו כן לפרשו בלשון אחר מורכב אך לא שהוא כמו חוץ. ועתה שאלו אם נמצא בשום מקום שיהא בענין חוץ שאם נמצא אותו כך בשום מקום יש לנו לומר כי זה ג"כ נאמר על אותו הדרך. מדשני תנא בדבוריה דבכולהו פרקי אמר ע"מ וכאן תפס לשון אלא. באמת לא אמר אלא [אלא] על לשון חוץ. ועוד דטעמייהו דרבנן דפסלי מסתבר טפי בחוץ משום דהוי שיור אבל ע"מ לא פסיל מידי דהוה אכל תנאי דעלמא. ואייתי רבינא עובדא מתוספתא נגעים דתניא כל הבתים מטמאים בנגעים אלא של עובד כוכבים והכא ודאי לא שייך לשון ע"מ אלא לשון חוץ כלומר אך לא של עובד כוכבים. ועוד בתי עובדי כוכבים מי מטמאו. כלומר וכי תימא הכי קאמר כל הבתים מטמאים בנגעים על הסדר האמור בתורה אם לא נראו ברשות העובד כוכבים תחלה אם לקח בית מנוגע מישראל אם היה מוסגר יחשב לו הסגרו לפי ימיו. ואם היה בימי חלוץ האבנים יעשה לו חלוצו ואם היה בימי נתיצה יתצנו שלא נשתנה דינו מפני לקיחתו של זה אם לא נראה הנגע ברשות העובד כוכבים תחלה שאם נראה ברשות העובד כוכבים תחלה אע"פ שהסגירו הכהן והיה בימי הסגרו או שהיה בימי חלוטו כיון שבא עכשיו לרשות ישראל נשתנה דינו ויראה בתחלה. שכך שנינו במשנת נגעים כל הבתים מטמאים בנגעים חוץ משל עובדי כוכבים הלוקח בתים מן העובד כוכבים יראה בתחלה. הרי שנוכל להעמיד האי אלא בלשון אם לא. מ"מ א"כ הוא הענין הרי יש לך לומר כי בתי עובדי כוכבים מטמאים בנגעים שאם לא יטמאו בנגעים כלל איך הביאו הכהן לידי הסגר או לידי חלון כי אין טומאת נגעים אלא על פי כהן איך טמאו הכהן. אטו בתי עובדי כוכבים מי מטמאו בנגעים אחוזתכם אמר רחמנא היינו דקאמר ועוד. אלא על כרחך האי אלא חוץ הוא אך לא של עובדי כוכבים קאמר וכיון דאשכחן אלא שהוא לשון חוץ האי אלא דמתני' נמי חוץ הוא מדשני תנא בדבוריה כדפרישנא. מ"מ גוף המשנה קשה לי הלוקח בתים מן העובדי כוכבים יראו בתחלה פשיטא מי מטמאו לזה בתחלה מי הסגירו או מי חלצו. ואיכא למימר מתני' הכי קאמר יראו כאילו הם תחלה נולדו ברשות ישראל שלא תאמר כיון שנולדו ברשות העובד כוכבים שאינו ראוי להטמא עוד לא יטמא בנגע זה קמ"ל:
2הניח הרב ז"ל בעיא דאביי והם לדעת חכמים. ותיקו דאיסורא לחומרא שאם אמר לה בתחלה חוץ מפלוני ופלוני ונטלו הימנה וחזר ונתנו לה ואמר הרי את מותרת לפלוני ופלוני חוששין שמא מאי דאסר שרא ומאי דשרא אסר וקא אסר לה השתא לכ"ע חוץ מאותו פלוני ופלוני והגט בטל ולא תינשא בו ואם מת חולצת ולא מתייבמת: