השגות הראב"ד כתובות יד

1אמר אברהם ידעתי בנפשי כי מן הנבראים הקלים אשר ברא האלהים אני ולא השגתי לאחת מן החכמות הקלות אשר לחכמים מפני כובד טבעי ומאשר הציקוני תלאות ועלילות הזמן המתגלגלות על בני האדם ולא חכמתי ידי למו פי שמתי כי השכל אין והדבר אין בי. אך אמרתי אולי יחשבו אותי לאויל מחריש בין טוב לרע לא יפריש ולכן פציתי פי לדבר אולי אהיה ובשפל פעם יפול ופעם יתגבר: הנה ראיתי בהלכות הרב אלפסי ז"ל דברים נפלאים ממני ואולי מבלי ראות עיני כאשר תכהין עיני הרואה כאשר יסתכל בעין השמש מפני חלישות טבעו ואמת כי היה לי לעצם את עיני ולסגור דלת פי וללכת אחריו אל הימין ואל השמאל מאין נטות. אבל כי היא מלאכת שמים והמלאכה גדולה ואין בה תכלית לבשר ודם אבל העוסק בה מקבל שכרו בין מוטעה בין שוגג על כן לא נמנעתי לחפש אחריו כאשר תשיג ידי פעם לסתור ופעם לחזק. אע"פ שאיני יכול לסתור וגם היא אינו רק כי ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: ראיתי במס' כתובות שכתב הרב אלפס ז"ל בפ' אלו נערות אע"ג דסתם לן תנא כר' מאיר דאמר קטנה אין לה קנס לית הלכתא כוותיה. מ"ט חדא דהא אמר רב זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים וכו' אלמא לית הלכתא כוותיה ועוד דאשכחן לרבא דהוא בתרא דס"ל כוותיהו דבעי רבא יש בגר בקבר ודבנה הוי וכו'. והא לא משכחת לה דיש לה בן קודם הבגר אא"כ נבעלה בקטנותה אלמא קטנה יש לה קנס: אמר הרב ר' אברהם מן הבעיא הזאת אין להביא ראיה כי לא היה רבא יודע שאין בין נערות לבגרות אלא ו' חדשים בלבד ועל כן הקשו משמואל דאמר אין בין נערות לבגרות אלא ו' חדשים בלבד וכו'. אלא שהיה לו להביא מן הקושיא שהקשו עליו מן הברייתא מהא דתני רב ביבי קמיה דרב נחמן ג' נשים משמשות במוך ואלו הן קטנה וכו' ואם איתא דרבא כר"מ ס"ל דאין קנס לקטנה מדשמואל סגי לאקשויי ולא צריך לאיתויי ראיה מהך ברייתא ומיהו אין כאן ראיה כלל דרבא לתרוייהו קא מיבעיא ליה בין לר"מ בין לרבנן ומתרוייהו הוא מקשה ליה מברייתא מקשה לדעת רבנן דהא אינה מתעברת קודם הפרק ומדשמואל קא משלם לקושיא דתרוייהו בין לר"מ בין לרבנן דלא משכחת לה קודם הבגר כלל. ודקא מייתי תו ראיה ממאי דגרסי' פ' נערה שנתפתתה אמר ריש לקיש המוציא שם רע על הקטנה פטור שנאמר ונתן לאבי הנערה וכו' ואמרי' התם נערה הא כל מקום שנאמר נער אפי' קטנה במשמע אלמא כרבנן ס"ל. גם זו אינה ראיה דמטעמייהו דרבנן קא מגלה ובפ' אלו נערות לטעמא דרבנן קא מייתי ליה להאי קרא והאי קרא דסמיך ליה על מוציא שם רע משום דהאי קרא דמוציא שם רע הוא נערה מלא הוא דקא מגלה על נערה המאורסה דקנס שהוא חסר דאפי' קטנה במשמע הלכך מכל הנך ליכא ראיה לדחויי דסתם לן תנא כוותיה תרתי סתימות בכתובות ובמס' חולין. וברייתא דאילונית דאיתניא לעיל בהאי פירקא נמי סתמא כר"מ ואי מדאמר רב זו דברי ר"מ דלמא זו וס"ל כדאשכחן ביבמות פ' אלמנה לכה"ג בענין המזכה לעובר ואפי' זו ולא ס"ל כיון דאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה ואשכחן תרי סתמי כר"מ אע"ג דרב לא ס"ל כר"מ רב ור' יוחנן הלכה כר"י הלכך הלכה כדפסיקו קמאי ואפי' תפס מפקינן מיניה דייני קנסות היכא דעמד בדין וכפר ובאו עדים אע"ג דלא מגבינן להו האידנא אמור רבנן דהיו משמתין ליה עד דמפייס ליה לבעל דיניה לראיית ב"ד ואם יש לו קצבה מן התורה חמשים של אונס ומפתה עד דיהיב ליה כאותה קצבה ואם הודה ובאו עדים קי"ל כרב דאמר מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור ואי תפס מפקינן מיניה. והיכא דתפס מקמי הודאה ואח"כ הודה נמי מפקינן מיניה ולא אמרי' דתפיסה דמקמי הודאה כעדים דמיא ממאי מדאמר ר"ג לר' יהושע אי אתה יודע שטבי עבדי יצא לחירות ואמר לו ר' יהושע אין בדבריך כלום שכבר הודית והא טבי כתופס לפני הודאה דמי שהרי גופו אצלו היה ולא היה מחוסר גוביינא ואפ"ה לא יצא לחירות מפני הודאתו של ר"ג אלמא לאו כעדים דמי ומפקינן מיניה. מיהו היכא דתפס קמי הודאה ליכא עדים בתפיסתו דיכול למימר להד"מ ואתו לבי דינא וכפר ליה אידך בההוא קנסא אסתפקא לי מלתא אי הוי מגו בעדים כדאמרי' בעלמא מה לי לשקר כעדים דמו וכיון דבההוא תפיסה איכא מגו הוה ליה כעדים ואילו אתו עדים הא מחייב והשתא נמי מה דתפס תפס דמהימנינן ליה בעדים או דלמא כיון דאילו הודה פטור לא עדיף מגו מהודאה דבעל דין ואע"ג דאמרי' מה לי לשקר כעדים דמו לאו דעדיף מהודאה דנפשיה דהודאת ב"ד כמאה עדים וכל היכא דהודאה לא מהניא מה לי לשקר לא מהניא כי הכא. הא מלתא אסתפקא לי בדיני קנסות ולא אתברירא גבי כהוגן עד יבא מורה ויורה צדק לנו.