השגות הראב"ד כתובות כ.
השגות הראב"ד כתובות · Hasagot HaRa'avad Ketubot 20a
Open in the reader →1כתב הרב אלפסי ז"ל במאי דבעא מיניה דרב חסדא מרב יוסף מי שמיע לך מינה דרב יהודה ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות וקא פסקי רבנן כהאי לישנא בתרא וה"מ לאחר י"ב חודש. ותמיה לי טובא ולא ידענא מאי קאמר דהא דקא מבעיא ליה ודאי בארוסה (מה) קמבעיא ליה אי אית לה מזונות מן הארוס אי לא ואי לאחר י"ב חדש מאי קא מבעיא ליה והלא אף ללוי דאמר דבארוסה לא מפסדא מזוני מן האחין הא מודה במטא זמניהון לאתנסבא דהיינו לאחר י"ב חדש שאבדו מזונותיה ואם אבדה מזונותיה מן האחין וכבר הגיע זמנה לינשא למה לא יפרנסנה אלא ודאי בתוך י"ב חדש קא מבעיא ליה דכיון דבדיליה אבדו מזונותיה מן האחים אם יתן לה מזונותיה או לא וקפשי' רב חסדא כיון דאירסה לא ניחא ליה דתינוול וכיון דהפסיד' מזונותיה מן האחין מפני האירוסין שלו הוא נותן לה מזונותיה. ואולי שהוא מפרש השמועה הזאת בדרך אחרת שלא על דרך זאת והפי'. וכך הוא מפרש אותה ארוסה שהגיע זמנה להנשא ומת הארוס וכבר כתב לה כתובה מן האירוסין אמרי' כיון דכתב לה כתובה והגיע זמנה להנשא כנשואה דמיא ואית לה תנאי כתובה מן היורשין או לא. ופשיט לה רב יוסף מסברא לית לה מזוני ולאו כנשואה דמיא דכיון דלא קים לה בגוה לא שדי איניש זוזי בכדי ולא קביל עליה בארוסה תנאי כתובה וא"ל רב חסדא מסברא אית לה כיון דאירסה לא ניחא ליה דתינוול. ובהא ודאי לאחר י"ב חדש אפי' מיניה דידיה נמי לית לה וכ"ש מיורשי' ודוקא בשכתב לה כתובה משעת אירוסין דכיון דכתובה אית לה תנאי כתובה נמי אית לה. ומתחזי האי פירושא דאמרי' בגמ' כיון דאירסה לא ניחא ליה דתינוול דמשמע דבאומדן דעתה תליא מלתא דאי כפירושא קמא כיון דקאי ארוס וקאמר לא יהיבנא לה מזוני היכי אמרי' דלא ניחא ליה דתינוול והא מינח ניחא ליה אלא מיהו להאי פירושא בתרא הך בעיא לאו לפום ענינו הוא דהא בבנות יתומות קיימי' ובמזונות שעל אחים עסקינן. ובפרק אע"פ דאיתא להאי מתני' הגיע זמן ולא נשאו אוכלות משלו הו"ל למימר האי בעיא ואפשר דאיידי דקא מיירי הכא במזונות האשה שהם תנאי ב"ד אייתי לה להך בעיא הכא. מיהו גבי מזונות האשה איבעי לה למכתבה דהיא פסקא אחריתי דלקמן. ובהלכות הנגיד מפורש בפירוש ארוסה יתומה: