השגות הראב"ד כתובות מח.
השגות הראב"ד כתובות · Hasagot HaRa'avad Ketubot 48a
Open in the reader →1עוד כתב הרב ז"ל בענין מה שאמרו ואי פקח הוא מייתי לה לידי שבועה דאורייתא איכא למבעי הכא למאי הלכתא מייתי לה לידי שבועה דאורייתא אי למנקט חפצא בידיה הא נקיטא ואי לענין מיפך דלא מציא לאפוכה שבועת המשנה נמי לא מציא לאפוכה ותריץ מאי דתריץ דאי תפסה מקמי שבועה ולא בעי' אשתבועי לא נחתינן לנכסה ומאי דתפסה תפסה הואיל ושבועה דרבנן היא ואני תמיה על הקושיא הזאת דהא אמרי' אי פקח הוא מייתי לה לידי שבועה דאורייתא לאו למימרא דמיפטרא משבועה דמתני' אלא המשביע לה השתא בתר דגביא מצי הדר משבע לה שבועה דאורייתא על מנה קמא בתורת הלואה כדמפרש ואזיל. ואפשר כי דעת הרב ז"ל כך היה בודאי אלא דהכי קשיא ליה אם אין מעלה בין שבועה אחרונה לשבועה ראשונה היכי משבע לה והדר משבע לה אחד בטענה אחד על פי עד א' והלא נפטרה מעדות של זה בשבועה ראשונה למנה זה. וכי ב"ד משביעין שבועה על שבועה במנה זה אלא ודאי יש מעלה בין טענה זו לטענה ראשונה שזו השבועה חזקה מן הראשונה ודיניהן שוין זה לזה ועל כן יכולה להשביעה שבועה אחר שבועה במנה זו ובעד העד עצמו. וכיון שכן צריכים אנו לידע המעלה שיש בין זו לזו. עוד נ"ל שיש עוד הפרש בין שבועת התורה לשבועת המשנה זולתי ההפרש שפי' בהן שאם היתה חשודה על השבועה נוטלת בלא שבועה ולא מפכינן לה על שכנגדה ותפרע לכתובתה אלא גובה בלא שבועה משום תקנתא דרבנן הוא ותקנתא לתקנתא לא עבדינן כדאיתא בב"מ פ"א. וכן לכל הנשבעין ונוטלין שבמשנה זו אם היו חשודין נוטלין בלא שבועה דכיון דשבועה דרבנן היא אם יכול להשבע ישבע ואם לאו לא יפסיד ממנו חוץ יתומים מן יתומים שאם נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ומת עד שלא נשבע כיון שאין היתומים שלו יכולין להשבע שבועת אביהם מפסידים ממונם. והא מלתא דרב ושמואל היא וכבר אמרו בשבועות הבו דלא לוסיף עלה וכיון דהכי שאר הנשבעין ונוטלים היורשים שלהם נשבעין שבועת יורשים ונוטלין ואע"ג דההיא שבועה אינה כלום הלכך לגבי דידהו נמי אם חשודים ואינם יכולים לישבע אינם מפסידים את ממונם דלא גריעי מיתתם שאילו מתו ובשעת מיתה אמרו בעדים שלא נפרעו הלא היורשים שלהם נוטלין בלא שבועה כדאיתא בשבועות בפ' כל הנשבעים ואפי' יתומים מן היתומים והנך דחשידי והם חיים ודאי לא גריעי מהאיך שהם מתים שקלי בלא שבועה והשתא דמייתי לה לידי שבועה דאורייתא אי חשידא אשבועתא מפכינן לה אשכנגדה. ושקיל בעל מיניה בשבועה. ואם הבעל חשוד כמו כן חזרה שבועה עליה ומשלמת בלא שבועה כדאיתא בשבועות פ' כל הנשבעין. כך נ"ל. ואע"פ שהרב ז"ל חולק עלי בתשובותיו השכל והראיה מורים על דברי כאשר פירשתי והמשכיל יבין: