עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryהשגות הראב"ד כתובות

השגות הראב"ד כתובות נה.

השגות הראב"ד כתובות · Hasagot HaRa'avad Ketubot 55a

Open in the reader →

1כתב הרב ז"ל בענין אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותיה מה שתפסה [תפסה וכו']. ואמר רבא לא אמרו אלא למזוני אבל לכתובה מפקינן. וקשיא לן דרבא אדרבא דהא איהו דאמר לקמן בההיא איתתא דתפסה כסא דכספא בכתובתה ואמר להן (מזוני) לית דחש לה [להא] דר"ש דלא אמרי' מקצת כסף ככל כסף אלמא תפיסת מטלטלים לכתובה נמי מהניא ותרצי לה רבוותא דהדר ביה רבא מקמייתא ולאו מלתא היא. והרב ז"ל תריץ לה להאי קושיא דהא דאמרי' דלא מהניא תפיסה לכתובה ה"מ לאחר מיתה אבל אי תפיס מחיים מהניא. וההיא מלתא דשבועות נמי בשתפסה מחיים: אמר אברהם ואם איתא דמימרא קמייתא דרבא כשתפיס לאחר מיתה מר בר רב אשי דפליג עליה ואמר מה שתפסה תפסה אפי' לכתובה אטו מר בר רב אשי לא שמיע ליה כל הך עובדא דפ' הכותב דדון דייני כר"ט ואהדר ריש לקיש ור"נ ור' אבא ורבא לעובדא מינייהו. ואם איתא דפליג הוה ליה לאפלוגי התם ולמיקבע הלכתא כר"ט ועוד דר"ט נמי לא קאמר אלא שהיו מונחים ברה"ר אבל מרשות היתומים לא מהניא לה תפיסה והאי מלתא כשתפסה מרשות היתומים קא מיירי כי ההוא מעשה דדיסקיא מלאה מעות. ולמזוני ודאי לא מפלגינן ולא מידי דתפיסתה מהניא לה בכל ענין וכה"ג אמר מר בר רב אשי דלכתובה נמי מהניא וא"כ הוה ליה דמר בר רב אשי דלא כחד אלא הכי מסתברא לי דבודאי ההיא פלוגתא דרבא ומר בר רב אשי כשתפסה לאחר מיתה מיהו דוקא בדאיכא מקרקעי שיעור כתובה ומזונות ואיהי קדמה ותפסה ממטלטלי דרבא סבר אע"ג דחזיא למשקל ממקרקעי דיתמי אי תפסה מטלטלין מפקינן ומר בר רב אשי סבר כיון דחזיא למשקל ממקרקעי אי תפסה מטלטלי כשיעור מקרקעי אהניא לה ואפי' מרשות יתומים דהא ליכא פסידא ליתמי וההוא מעשה בתרא דרבא בההיא דתפסה כסא דכספא לכתובתה דאהניא לה תפיסה בין מחיים בין לאחר מיתה איכא לאוקומא מיהו מדעתייהו דיתמי ובדהוו התם מקרקעי שיעור כתובה דהיכא דניחא להו ליתמי ליכא מאן דפליג וההיא דשבועות נמי בדאיכא מקרקעי ומדעתייהו דיתמי דהיכא דאתברר להו דמית אבוהון ניחא להו בתפיסתה ממטלטלי הלכך לאו שבועת כפירת קרקעות היא. ובאמת ברור האי מעשה דכסא דכספא תפיסה דלאחר מיתה הוה מדקאמר ליה דחש לה להא דר"ש ור"ש לא קאמר אלא כשנפרעה מן היתומים אבל כשפרעה בעלה מחיים קצת כתובתה מודה דלא הפסידה מזונות לא מבעלה ולא מיורשיו אחריו. ומי שאינו מודה דבר זה אחשב אותו מן התועים: