השגות הראב"ד כתובות סב
השגות הראב"ד כתובות · Hasagot HaRa'avad Ketubot 62b
Open in the reader →1כתב הרב ז"ל בענין מה שאמרו בתוספתא אמרה גרשני בעלי מתפרנסת והולכת עד כדי כתובתה דייקינן מינה עד כדי כתובתה אין יותר מכדי כתובתה לא וש"מ דליתא להא דגרסי' בגמ' דבני מערבא אדם שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובה חייב במזונותיה עד שיפרענה עד פרוטה אחרונה דאי איתא להאי מימרא הוה ליה למתני ניזונית והולכת עד שתפרע כתובתה כולה וגו': אמר אברהם זו אינה ראיה לדחות אותה שמועה דהא בב"ד עסקינן ולא בבעל ולא ביורשיו דהא לא שמעו בו שמת וב"ד היכי משהו לה לכתובתה כדי ליתן לה מזונות אלא ודאי כי אתיא לבי דינא ואמרה להו גרשני בעלי הבו לי כתובתי או הבו לי מזוני עד דפרעיתו לי כתובתי כשמעתא דבני מערבא אמרי לה בי דינא אנן כתובה לא יהבינן לך דלמא לאו גרושה את אלא מזוני יהבינן ליך עד כדי כתובתיך ממ"נ וכי מטית לשעבוד כתובתיך תו לא יהבי לך ואי לאו גרושה את שקלת להו משום מזוני ואי את גרושה תהוי לכתובתיך. והכי הוא דמיבעי להו לבי דינא למעבד לה בלא ספק ולא לשהויי לה כתובתה ולזונה לעולם. ולא לבי דינא בלחוד איבעי למעבד לה הכי אלא ליורשים נמי היכא דלא שמעו בו שמת הכי בעו למעבד בהדה שלא להפסיד נכסי מורישם שהוא קיים. ואילו אפסיקא הלכתא בהדיא כשמואל דאמר אין פוסקין מזונות לא"א ומוקי לה להא מתני' כששמעו בו שמת הויא ליה האי דיוקא דדייק הרב ז"ל מהא מתני' דוקיא [דהוי] ליה למתני עד שתפרע כל כתובתה מפני שבידן לפורעה מיד וכיון שאין פורעים אותה מיד מפרנסין אותה ממ"נ עד שיפרעוה כל כתובתה כדעת בני מערבא. אלא השתא דליתא לדשמואל האי אוקימתא נמי [ליתא] ובלא שמעו בו שמת היא מתניא הלכך יורשין נמי כבי דינא דמו ואין להם רשות [לא] לפרוע כתובתה מיד ולא לזונה יותר מכדי כתובתה אלא זנין אותה עד כדי כתובתה ממ"נ או משום מזוני או משום כתובה וכי מטיא שיעור כתובתה אמרי לה התקבלת כתובתיך. וכן הוא העיקר בלא ספק ושמעתא דבני מערבא אין לדחותה מזאת הראיה כלל. ובפ' שנים אוחזין בטלית מייתי להא מתני' דקתני מציאת אשתו שגירשה אע"פ שלא נתן לה כתובה מציאתה לעצמה הדא אמרת אדם שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובה חייב לזונה עד שיפרענה משלם כלומר מדקתני אע"פ שלא נתן לה כתובה אלמא כל זמן שלא נתן לה כתובתה שייכא ביה ואית ליה זכיה עילויה ומאי ניהו מעשה ידיה תחת מזונותיה ואפ"ה מציאתה שלה דאי לא שייכא בהדיה כלל מאי אע"פ שלא נתן כתובתה. וחיי ראשי דבר טוב ומשמעות יפה ואיך נדחה שמועה ברורה על לא דבר אלא שנידחת שמועתם ממקום אחר כדכתיבנא בסופה ועוד (כי) מה שכתב הרב ז"ל בענין זה בסוף דבריו ואמר אע"ג דאוקמא שמואל להא מתניתא כששמעו בו שמת ההוא שינויא בעלמא ולא סמכינן עליה. גם זה שבוש הוא דאיפכא מיבעי ליה שאילו היתה הברייתא כששמעו בו שמת אז היתה ראייתו ראיה מהא מתני' לדחות את השמועה של בני מערבא כאשר פירשנו למעלה. ועכשיו שאינה כששמעו בו שמת אין מכאן ראיה של כלום. אלא אי איכא למדחי לשמעתא דבני מערבא מהא מדחינן מדאמרי' בגמ' דילן עלה דהיאך מתני' מציאת אשתו שגירשה אע"פ שלא נתן לה כתובה וכו' גירשה פשיטא לא צריכא במגורשת ואינה מגורשת דאמר רבה בר ירמיה אמר שמואל כל מקום שאמרו חכמים מגורשת ואינה מגורשת בעלה חייב במזונותיה וכו' מדאיצטריכא ליה למימר במגורשת ואינה מגורשת שבעלה חייב במזונותיה מכלל דגרושה ממש שלא נתן לה כתובה אינו חייב במזונותיה והא מלתא פשיטא הות גבייהו שאם היתה גרושה לגמרי אע"פ שלא נתן לה כתובתה אין לה עליו כלום. וגם הוא אין לו עליה לא במעשה ידיה ולא במציאתה. ותו לא מידי: