השגות הראב"ד כתובות סד.

1עוד כתב הרב ז"ל בענין הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל וכו' דאמרי' מתני' דלא כי האי תנא דתניא א"ר יוסי בר יהודה לא נחלקו על הפוסק מעות לחתנו וכו' אמר הרב ז"ל וקי"ל כתנא דידן. משמע שאם פסקה היא על עצמה תהא יושבת עד שתלבין ראשה שכך הם דברי תנא דידן. ובגמ' אמרי' כל מקום שאמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו ואמר ליה רבא לר"נ אפי' בברייתא א"ל אין מי קאמר במשנתינו וכו' אלא אפי' למאי דתניא בברייתא אמרי' ליה או כנוס או פטור כדברי אדמון. ועוד כיון דאיכא תקנת גאוני ז"ל בהא מלתא למאי איצטריך למיקבע כתנא דידן והא בכולהו אמרי' ליה או כנוס או פטור. ועוד אני אומר דכיוצא בו דאדמון בענין הפוסק מעות לחתנו היא היא מאי דאמרי' בברייתא שפסקה היא על עצמה. וכיוצא בו דנכסים מועטים היא אלמנה בין אצל הבנים בין אצל הבנות שכולן ניזונות וכבר דחה אותה הרב ז"ל. וכיוצא בו דכדי שמן טענו שור ושה וחמור דלא תימא כדי שמן שאני דדמו לרימון בקליפתו. וכיוצא בו דתנן בתרוייהו קמייתא פורע חובו של חבירו שלא מדעתו. בתרייתא ניזונית מן היתומים שלא נחלקו אלא כשהלך בעלה למדינת הים שמא חי הוא ומשעבד לה ולא ניחא לה דתבזי לשבועה אבל ניזונת מן היתומים לא ידעינן ולהכי לא אמרי' שהלכה כיוצא בו ואפי' ניזונת מן היתומים לא תשבע למזונות. ודוקא בניזונות מפירי דמקרקעי או מעמלא דבתי אבל במוכרת קרקעות ודאי בעיא שבועה דהכי אמרי' בפ' אלמנה ניזונת מוכרת למזונות שלא בב"ד צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה. כך נראה לי: סליק ספר השגות הראב"ד ממסכת כתובות בס"ד