חוות יאיר קעא

1נשלח אלי מדיין על המשפט

2שאלה: ראובן שלח ללוי ביריד שק של מעות שיקבל אלף זהובים וכך שלח לו בכתב לחשבון ומנאם לוי ומצא אלף ר"ט ובאשר היה לוי בעל אמונים כי כבר נשא ונתן עם ראובן כמה שנים וידע כי גם ראובן איש מהימן כתב לוי תיכף כתב לראובן כי מצא אלף ר"ט בשק ששלח לו בחזקת אלף זהובים.

3וכ' לו שחלילה לו להונות אותו אם המעות שלו הם רק שנתחלף לו שק בשק או שטעה בכתב רק אם אתה ראובן קבלת שק מעות הללו של אלף ר"ט בחזקת אלף זהובים מן התוגר שאתה מתעסק עמו ואתה לא ידעת בטעות ולא זכית בה ומן הדין שלי הוא כמבואר בכמה דוכתי לכן לא תבקש מה שהוא שלי ע"פ הדין.

4וראובן החזיק באמונתו והודה שקיבל השק מן התוגר בחזקת אלף זהו' ושגם הוא יודע שע"פ הדין זכה לוי בת"ק היתירי' רק שמתיירא פן יבא התוגר על הטעות וגם בלאו הכי רוצה לקדש השם ולהגיד לסוחר את הטעות כי הסוחר מתעסק עמו לאלפים ורבבות ומרוויח בו בכל שנה סך עצום ואם יגיד לו כ"ש שיוחזק נאמנתו אצל הסוחר ויהיה לו תועלת וריוח רב מזה ולוי מתרה בו שלא יעשה כך ואפי' יבא הסוחר על הטעות יאמר שכמו שיקבלם בחזקת אלף זהובים נתנם לאחר ולא ידע למי וראובן השיב וגו':

5וע"ד השאלה הדברים ברורים כגשמש ומחוורים ותמה אני על מה שהוצרך השואל לשאול ופסקן של דברים כך הוא מעות היתר זכה בו לוי מאחר שלא נודע לראובן בעוד היה בידו. וק"ו הוא מדין הג"ה בח"מ סי' קפ"ג ס"ד עע"ש סח"ט וכאשר ידעו ראובן ולוי זה ואחר שזכה לוי הוא כאלו נתן הסוחר השק עם המעו' ליד לוי ומאחר שהוא תוגר שאין לו דת המקבל טעותו מותר ואם ראובן מודיע זה לסוחר ה"ל דין מוסר ואם יבא הסוחר מעצמו על הטעות ויבא לראובן אין ראובן מחויב לומר לו שנתנו לאחר בחזקת אלף זהובים וששכח למי נתן כי ודאי טענה זו גרוע' אצל כל אדם כ"ש אצל סוחרים ופן יזכה הסוחר שיצטרך ראובן לישבע ע"ז וחלילה לו לישבע לשקר אפי' להנאת עצמו כ"ש להנא' חבירו ואם לא ירצה לישבע יוחזק נגד הסוחר כפרן וכחשן ויגיע לו מזה היזק גדול ואין זה מבריח ארי וכו' דלית לי' פסידא ומציל חבירו מפסידא וזה ממש בהיפך ע' תו' ב"ק דנ"ח ע"א.

6ומ"מ לא יורשה לו לומר שהאמת אתו ושידע שהיו בשק אלף ר"ט ושיספר לו הדברים כהוויתן ויתנצל על שלא הגיד לו כי שכח או היה עוד בדעתו להגיד לו נמצא גורם היזק לחבירו בלי טעם ובלי הנאה וקרוב לומר שגם בזה יש לו דין מוסר.

7רק רשאי להגיד שנתנם ללוי ר"ל השק ששלח לו ג"כ בחזקת אלף זהובים ויעשה לוי דין עם הגוי באיזה אופן שירצה רק אין לוי רשאי לטעון נגד הגוי שלא היה שק רק אלף זהו' כי בזה מגרע נאמנות של ראובן כי הגוי יסבור שראובן לקח מהם ת"ק זהובים אפי' אם ע"י טענה זו יפשר הגוי עמו רק יכול לטעון שנתנו ג"כ בלי שמנה אותן לאחר אולי יתפשר ואם ירצה ראובן כדרך שיודה לוי לפני עדים כך כבסי' קע"ו סל"ח.

8וכל אלו דברים פשוטים הם רק בנמצא באופן הנ"ל חסר מעט או הרבה והסוחר בריחוק מקום ושהה לוי זמן רב ולא נודע לו עד שכאשר מנה אותן נודע לו והודיעו לראובן וטען ראובן למה לא מניח אותן מיד והיה לי לחזור על הסוחר מ"מ אין טענת ראובן כלום כי חסר ויתר לעולם חוזר כמבואר בטור וש"ע ח"מ ר"ס רל"ב.

9רק בנמצאו קצת מזויפי' זה היה מעשה שבא לפני שעושר מופלג דיבר עם שני ב"ב וקבע להם שכר שיחלפו לו ממעות לביני' אלף דיבלונין והם רצו אצל ב"ב אחרים עד שהמציאו לו כרצונו ונתן העושר בשני כיסים מיוחדים מה שקיבל מאלו שני ב"ב ואחר זמן רב שהניח העושר הדובלונין בארגזו חפץ להחליפם ומצא בכיס א' ששה זיופי' ותבע מאותו ב"ב שיחליפם לו והב"ב טוען אלו נתתם לי אז הייתי חוזר על זה שממנו קבלתי אותם ועתה אינני יודע ממי קבלתים ופסקתי שהדין עם הב"ב אחר שגם העושר יודע שאינו רק סרסר ושליח.

10מש"כ אלו הי' הנדון בראובן שהחליף משמעון ושמעון מלוי ולוי מיהודה ונמצאו ביד האחרון שקצתם מזויפים. האחרון חוזר ע"ז שנתנם לו אפי' אחר זמן מרובה דאין זה אונאה דבסי' דכ"ז רק מום דבסי' רל"ב [ודאי אילו טען ברי שהיו כולם יפות נשבע ונפטר משא"כ בטענת שמא הו"ל כמחויב שבועה ואי"ל דהוי לי' למידע ונשבע האי דידע וכו' עי' הג"ה סי' צ"א ס"ג וכאן א"צ שבועה כי אין כאן טענת ברי עי' בש"כ סי' ע"ב ס"ק נ"א ועי' שו"ת רשד"מ סי' פ'] .

11וזה שנתנם להאחרון מפסיד כי אלו שלפניו מצי למימר לו מהימנו לי בשבועה ואתה לא ידעת דבר ברור כך נלפענ"ד.

12נאם יאיר חיים בכרך.