הון עשיר על משנה בבא קמא ז:ב
הון עשיר על משנה בבא קמא · Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 7:2
Open in the reader →1בשבת . אמכר לבד קאי, וכן יום הכפורים אטבח:
2לעבודה זרה . נראה דחמיר מאיסור מכירה בשבת, דמשום הכי הפסיק בה בינו ליום הכפורים, ולא הקדימו אליו:
3וטבח ביום הכפורים . עיין לקמן ד"ה ר' שמעון:
4לרפואה . שלא ע"י אכילה, דאי לאו הכי פשיטא:
5השוחט ונמצא טרפה השוחט חולין בעזרה . שנא השוחט תרי זמני, לאשמועינן כחו דר' שמעון, דאע"ג דשחט כדרך השוחטים פוטרו מפני שאינה שחיטה ראויה, כמ"ש הר"ב:
6רבי שמעון פוטר בשני אלו . לא תימא מכלל דמודה בכולהו אחריני, דהא אטבח ביום הכפורים נמי פליג, דס"ל דאין אדם לוקה ומשלם. אלא מכלל דמודה בלרפואה או לכלבים (ש"ס (דף עא:) ) שנשנו בבבא זו דפליג עלה, וה"ט דלא כלל לרפואה ולכלבים בבבא דלעיל. ולפי זה יש לתמוה מהר"ב שפירש בטבח ומכר בי"ה, בדלא אתרו ביה דלא לקי, דאי באתרו הא קי"לן אין אדם לוקה ומשלם, דבהא אפילו ר"ש מודה והכי קאמרא הש"ס דאטבח בי"ה פליג. ועוד בפירוש אוקמוה בש"ס כר"מ דס"ל דאדם לוקה ומשלם, דהכי גרסינן התם (שם.) גנב וטבח בי"ה, אמרי אמאי נהי דקטלא ליכא מלקות מיהא איכא, וקיימא לן דלוקה ואינו משלם, אמרי הא מני ר' מאיר היא דאמר לוקה ומשלם, אי ר"מ וכו' עד דקמסיים אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא מי מצית מוקמת מתניתין כר"מ ולא כר' שמעון והא קתני סיפא ר' שמעון פוטר בשני אלו מכלל דבכול' מתניתין מודה, א"ל לא מכלל דמודה בטבח ומכר לרפואה ולכלבים. ופי' רש"י ז"ל ואצטריך לאשמועינן אע"ג דלר"ש שחיטה שאינה ראויה לא שמיה שחיטה הך שחיטה ראויה קא חשיב ליה, אבל ביום הכפורים פליג משום דאין לוקה ומשלם, עכ"ל. הרי מפורש דלא רצו לאוקמי טבח בי"ה כר"ש ובלא אתרו ביה, וא"כ אפוא קשה לר"ע [מברטנורה] דפי' דלא כש"ס. ואי האמת אתא לאשמועינן ה"ל לפרש מתניתין מתחילה כמסקנת התלמוד ואח"כ יאמר דאין הלכה כן כדרכו בשאר המקומות, ולא לפרש מתניתין על פי מאי דקיל"ן הפך דעת התלמוד דבפירוש מוקמו לה דלא כהלכתא, ותמהני מהתי"ט דלא העיר בזה:
7בשני אלו . כתב התי"ט ז"ל דקסבר ר"ש שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה דגמר מטבוח טבח והכן, בר מלגבי לאו דשחוטי חוץ דבהכי חייב רחמנא, ע"כ. פי' אע"ג דלאו שמה שחיטה חייב על אותו לאו דשחוטי חוץ. ובזה אתי שפיר הא דפטרינן ליה מדו"ה לקמן במשנה ד' לשוחט קדשים בחוץ תמימים לר"ש, מהאי טעמא דלא שמה שחיטה כמ"ש הר"ב, דאי הוה אמרינן דשחיטת שחוטי חוץ שמה שחיטה ה"ל להתחייב אף בדו"ה: