הון עשיר על משנה ביצה ד:ג

1אין מבקעין וכו' שנשברה בי"ט . מכלל דכשנשברה מעי"ט מבקעין, ואותם אין מבקעין אותה לא בקרדום וכו', והיינו דקתני עוד אין מבקעין. ואי אקורה המפורשת ברישא קאי, הל"ל סתם אין מבקעין עצים וכו' לא בקרדום וכו'. ולא שנה בפירוש היתר הבקוע, לרמוז דכל מה שיכול לעשות בעי"ט ישתדל בכל כח לעשותו:

2לא בקרדום וכו' . אין כלים אלו ככלים השנוים בפ"ד דשביעית משנה ה', דאלו הם כלים של אומנות הנגר כמ"ש רש"י הכא (עי' רש"י ד"ה לא בקרדום, לא.) , אלא שיש להם דמיון עם אותם השנויים שם המוכנים לעבודת קרקע, ומשום הכי שמם שוה, והכא לא סדרם התנא כמו התם, משום דלענין זה הוו בסדר הזה לא זו אף זו, כמו שאפרש לקמן:

3ולא במגרה . נלע"ד דאף אם מבקע בה כמו שמבקע בקרדום, שמכה על הקורה שלא בהולכה והובאה, שהוא שלא כדרך מלאכתה, כי מלאכתה היא לחתוך ע"י הולכה והובאה, אסור, להיותה כלי אומנות. ולפי זה אתי שפיר דהוי לא זו אף זו לגבי קרדום, דבקרדום בוקע כדרכו ובמגרה שלא כדרכו ואפילו הכי אסור, דאי לא תימא הכי, קשה דהא כשחותך במגרה מראה יותר דלמלאכה בעי ליה מבקוע קרדום, שהרי במגירה מישר בקועו כפי רצונו יותר מבקרדום:

4ולא במגל . המגל הוא יותר קטן מקרדום ומגרה, והוא עשוי לחתוך עצים שאינם עבים כל כך, ומשום הכי דרכם של בעלי בתים הרבה להשתמש בכלי זה בתוך ביתם, ואפילו הכי הואיל וכלי אומן הוא אסור: