הון עשיר על משנה ברכות ד:ד

1ואומר . ה"ג בש"ס בבבלי ובירושלמי. ועוד נוסף בירושלמי, תפלה קצרה מעין שמנה עשרה, ואומר וכו'. וא"כ הוא לא ידענא מי הכריחו להרמב"ם והר"ב לפרש, דהאי ואומר פירושא דתפלה קצרה היא, דלפי דבריהם הל"ל אומר בלא וא"ו, ואפילו כל התיבה היא מיותרת, ולא הל"ל אלא מתפלל תפלה קצרה הושע וכו'. ועוד דגרסינן התם בבבלי (דף כט:) ת"ר המהלך במקום גדודי חיה ולסטים מתפלל תפלה קצרה, איזו היא תפלה קצרה, ר' אליעזר אומר עשה רצונך בשמים ותן נחת רוח ליראיך מתחת והטוב בעיניך עשה בא"י ש"ת, ר' יהושע אומר שמע שועת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם בא"י ש"ת, ר"א בר' צדוק אומר שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם בא"י ש"ת, אחרים אומרים צרכי עמך וכו'. הרי שר' יהושע עצמו מזכיר התפלה קצרה בסגנון אחר ממה שהזכירה במתניתין. לכן נלע"ד שזו היא התפלה קצרה לדברי ר' יהושע, והאי ואומר הוא נוסף על התפלה קצרה, והוא דאחר בקשתו יאמר הכתוב הושע ה' את עמך את שארית ישראל, ואחר זה הפסוק אומר ומוסיף עוד בכל פרשת העבור וכו', ואע"פ שלא נזכרו בתפלה קצרה זו ענין הי"ח בפרט, מ"מ קרי לה בירושלמי מעין שמנה עשרה, כי כל פרטי הי"ח הם בכלל שועת ובקשת עמו ישראל. ואע"ג דאין זה אלא מעין האמצעיות, גם הביננו אין בה אלא מעין האמצעיות, ואפילו הכי קרו לה מעין שמנה עשרה כי עיקר כל השמנה עשרה נתקן על האמצעיות, ובהם עינינו תלויות לשאול בקשתנו, והאחרונות והראשונות הם לתקן האמצעיות, כי כך ראוי לעשות כל אשר ירצה לשאל שאלה מאת המלך, וכמשאז"ל (דף לב.) שצריך אדם להסדיר שבחיו של הקב"ה ואח"כ יתפלל, וכיוצא בו:

2בכל פרשת העבור . פי' הר"ב פרישה לעברה. הכי איתא בש"ס (דף כט:) , ועוד שם איכא דאמר בשם אותו חכם עצמו פרישה לעברה, שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה, ותרויהו כאחד נמי חשיבי בלישנא דמתניתין, מדלא נקט עברה בפירוש, אלא עבור, לשון אשה עוברה. ועוד בלשון זה דמתניתין, אני מוצא בו רמז למה מוסיפים דברים אלו בזמן הזה שהוא זמן סכנה, מדלא קתני פרישת, אלא פרשת, שהוא לשון פרשת הכסף אשר אמר המן, והוא מפני שהשטן מקטרג דווקא בשעת הסכנה (עי' בר"ר פצ"א ט) , והולך ומזכיר בפירוש כל העוונות אשר חטא האיש העומד בסכנה, והוא גורם שמדת הדין מתמלא עברה על העבירות שפורט ופורש לפניה, לכן אנו מתפללים שלא תאבה לו ולא תשמע אליו להפילו באותה הסכנה, אלא תאריך אף: