הון עשיר על משנה ביכורים א:ה

1עד עשרה דורות . לסימנא בעלמא דגיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה (סנהדרין צד.) , נקט למנין זה, דלאו דווקא הוא, כמ"ש התי"ט:

2והעבד . קשה דהאי עבד היכי דמי, אם עברי הוא ובשלו למה לא יקרא, אם בשל רבו היינו שליח, ואי כנעני הוא היינו גר וגרוע ממנו. וי"ל דכנעני בשל רבו איירינן, ואצטריך דלא תימא הואיל ולענין פדיית מעשר שני מצינו דידו כיד רבו ממש (מעשר שני פ"ד מ"ד) , דה"נ ליהוי פיו כפי רבו ממש ושקריאתו חשובה כאילו רבו הוא הקורא, קמל"ן דאינו כן, דלא דמי מעשה לדבור, דשקורי קא משקר אי הוה אמר אשר נתתה לי, וכיוצא בו:

3והאשה . בכולהו דוכתי הקדים הנשים לעבדים, והכא שנאה אחר העבד, לסמכה לטומטום ואנדרוגינוס, לרמוז דמשום ספיקה דאשה נגעו בהם: