הון עשיר על משנה עדיות א:ו
הון עשיר על משנה עדיות · Hon Ashir on Mishnah Eduyot 1:6
Open in the reader →1אמר ר' יהודה א"כ וכו' . הנה הפירוש שפירשו המפרשי' ז"ל בזה לע"ד דוחק הוא, ואין צורך להאריך, אלא אחוה דעי אף אני הצעיר כפי הנראה לע"ד. והוא דמצאנו וראינו לרז"ל הקדושים שאמרו בסוף פ"ג דר"ה, ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים, אלא ללמד שכל שלשה ושלשה שעמדו ב"ד על ישראל הרי הוא כבית דינו של משה. ופי' הר"ב ז"ל שאם יבא אדם לדון אחר ב"ד שבימיו, לומר וכי ב"ד זה כמשה ואהרן או כאלדד ומידד, אומרים לו שמא חשוב הוא כאותן שנשארו שלא נתפרשו שמותן, ע"כ. מכאן מבואר שכל שידענו מי היו אנשי ב"ד שקדמו נוכל לבא לידי ידיעה אם היו גדולים או קטנים מהב"ד שאחריו, אבל כי לא ידענו מי היו א"א לבא לעולם לידי ידיעה זו. ועל פי זה יתפרשו המשניות האלו, והוא שבתחילה שאלה ולמה מזכירין וכו' עד במנין, והדר אמר ר' יהודה דא"כ הוא דמטעם זה מזכירין דברי היחיד ולא מטעם אחר, למה מזכירין אותם כשהם לבטלה, והוא בהיות המרובים נזכרים בשם חכמים סתם, דטעם זה לא שייך אלא כשהמרובים מפורשים מי הם שהם ר"פ ור"פ החולקים על ר"פ יחיד, שיכול להיות שיבא ב"ד אחריהם שידעו שהם גדולים מאלו ר"פ ור"פ החולקים על היחיד, ולכן הרשות בידם לגזור כנגדם כדברי אותו היחיד, אבל כשהמרובים הם בשם חכמים סתם א"א לשום ב"ד שאחריהם לבטל דבריהם, דמאן אתא ואמר להו דאותם חכמים היו פחותים מהם בחכמה ובמנין, וא"כ למה נזכרו אז דברי יחיד בין המרובים שלא נתפרשו שמותם, ומשני וכו'. ואילו היה דרך הר"ב לסתם דבורו, היינו מפרשים לשונו כך: