הון עשיר על משנה עדיות ב:ט

1האב זוכה לבן . משום דבן חכם ישמח אב (משלי י, א) , תני זוכה. אבל עיקר פירושו לפי פירוש הראשון שכתב הר"ב, הוא מזכה:

2ובמספר הדורות לפניו והוא הקץ וכו' . המפרשים פירשו מה שפירשו, ועל כלם אין לשון המשנה מדוקדקת, ולכן אקח הכח היפה שבהם כפי הנלע"ד, ואומר דהכי פירושה, שהאב מזכה לבן בשנים הרבה עד שיראה בנים ובני בנים, וכל מספר הדורות אשר הועד הדור אחרון שבהם לאיזה טובה לפניו בעודו בחיים חיותו והוא הקץ, כלומר שמספר הדורות הוא הקץ הקצוב להתחלת אותו הטוב, ולכן הטוב אשר ייטב האב לבן אינו תלוי באריכות השנים לבד כי אף בראית מספר הדורות לפניו, שאילולי כן לא היה זוכה אותו הבן באריכות שניו לראות הטוב ההוא אשר הבטיח הקב"ה לאביו ליתן לזרעו לסוף איזה זמן, כי עיקר זמן הקצוב מאת ה' תלויה בדורות אעפ"י שהזכיר סכום השנים, כי תחילת סכום השנים יהיה לעולם בזמן אשר סופו יגיע לאותו הדור המעותד לטובה ההיא.

3שנא' קורא הדורות מראש . ופסוק זה באברהם אבינו נאמר (ישעיה מא, ד. ועי' רש"י שם) , ומשמע שהדורות הם ראש ועיקר הזמן. אעפ"י. שבעת ההבטחה נזכרו שנים, דהיינו ועבדום וכו' ארבע מאות שנה. (בראשית טו, יג) וגם דורות דהיינו ודור רביעי ישובו הנה (שם, טז) . והא דהזכיר הכתוב השנים עם הדורות תנאי הם דבריו, כדאיתא בתנחומא פ' בא (פ"ט) כתיב ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה, וכתיב ודור רביעי ישובו הנה, הא כיצד, עשו תשובה אגאלם לדורות, ואם לאו לשנים, ע"כ. פי' אגאלם מיד שיולד הדור ההוא שבו יכלו השנים ההם, אע"פי שעדיין לא הגיעה השנה עצמה המוכנת לכך, ואם לא ישובו לא יגאלו עד בא השנה ההיא ממש, וכמו שאירע ליוצאי מצרים שלא בא הטוב ההוא מיד שנולד הדור רביעי אלא אחר כלות השנים ממש, מפני שלא שבו. ומפני שביאת הדור ההוא עיקר הקץ כמו שאמרתי ולא השנה, משום הכי לא קאמר נמי איפכא אם עשו תשובה אגאלם לשנים ואם לאו לדורות, אע"פי שאפשר שיגיעו גם כן השנים קודם הגעת הדורות כשיאריך דור אחד ימיו קודם שיזכה לבנים שהוא דור אחר, שאף אם יהיה כן שתגיע השנה קודם הדור וישובו לא יזכו לטובה ההיא עד בא הדור, כי הוא עיקר הזמן והוא הקץ שקצץ הקב"ה, ולא הזכיר שנים להקל אלא להחמיר אם לא שבו בראשית הדור ההוא: