הון עשיר על משנה גיטין ו:ז

1אמר לשלשה וכו' דברי ר"מ . ירושלמי (ה"ז לח.) מתניתא דר"מ מן דבתרא אמר לשלשה, ע"כ. ונראה דפירושו הוא, דר"מ לא קאי אלא אהך בבא אחרונה, ובזה אתי שפיר הא דפי' הר"ב באמר לשנים, דהם עצמם דווקא צריכים לכתוב ולחתום, דה"ל חתם סופר ועד דלר"מ פסול כדאיתא בפ' מי שאחזו דף ע"ב, דהכא אמרינן כשר לאו ר"מ הוא, דלא קאי אלא אאמר לשלשה השני, ואע"ג דיכול להיות דאף אאו אמר לשלשה הראשון קאי דהתם ליכא סופר עד, מ"מ הואיל ותרויהו בחדא בבא נקטינהו התנא באמור אמר לשנים וכו' או לשלשה וכו', כשאנו אומרים דדברי ר"מ לא קאי אשנים בעל כרחנו אנו אומרים דלא קאי נמי אאו אמר לשלשה דבחדא בבא נינהו, אע"ג דמ"מ בהא מודה ועיין לקמן (פ"ז מ"ב) ד"ה אמרו לו וכו':

2שילמדו . מלתא אגב ארחיה קמ"לן דאין הסנהדרין צריכים להיות בקיאים לכתוב, אע"ג דבקיאים היו בכל חכמה כמ"ש הרמב"ם והביאו התי"ט:

3אמר לעשרה . הואיל והוצרך לצאת מכלל השלשה, משום דהחדוש דבא לאשמועינן בהאי בבא הוא דאע"פי דאמר ליותר משלשה כתבו דדיו שיעסקו בו שלשה, דהיינו שאחד כותב ושנים חותמין ותו לא, משום הכי נקט מנין עשרה שהוא המנין המסויים הסמוך לשלשה: