עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryהון עשיר על משנה גיטין

הון עשיר על משנה גיטין ט:י

הון עשיר על משנה גיטין · Hon Ashir on Mishnah Gittin 9:10

Open in the reader →

1אפילו מצא אחרת נאה הימנה שנא' והיה אם לא תמצא וכו' . אע"ג דמלישנא דקרא משמע דאפילו לא מצא אחרת, מ"מ לא ס"ל לר"ע דיהיה קרא דווקא, דחסה התורה על ממונן של ישראל כ"ש על בנותיהן שלא תתבזו ותעגנו בכדי, ואי לאו דאיכא למיחש לאיסורא לא הוה שרי לן קרא לצער לאשה הזאת משום תענוג הבעל, דמאי חזית דדמא דידיה סומק טפי, וממה נפשך אם הכיר בה מתחילה קודם שנשאה הרי סבר וקביל, ואם נתנוולה אח"כ הרי נסתפחה שדהו, ואם הכחיש יופיה מחמת לידת הבנים כ"ש וכ"ש דאין לו לגרשה על זה כי בירא דשתית ביה מייא לא תשדי ביה קלא, אלא ודאי לא התירה התורה לגרשה אלא כי מצא כבר אחרת נאה ממנה, דאז איכא למיחש שמא ישתה בכוס זה ויתן עיניו בכוס אחר ויצאו מהם בנים בלתי מהוגנים והצער הזה היה מגיע גם לאשה עצמה כי בן כסיל תוגת אמו (משלי י, א) , ולכן כי תגרשנה אז טוב לה, ועיין לקמן:

2נאה הימנה . יפה הימנה לא קתני אלא נאה, דמשמע נאה במעשיה, לגלות דלא טוב לאדם שיסיר חנו מאשת נעוריו להטותו אל אשה אחרת מחמת תענוג גופני לבד, אם לא שמצא בה תענוג הנפש במעשיה הטובים שהיא נאה בהם יותר מאשתו זאת: גיטין מתחיל בהא ומסיים בואו הרי הו, על שם ובכל חוצות יאמרו הו הו (עמוס ה, טז), ראוי לו למגרש את אשתו הראשונה דמזבח מוריד עליו דמעות כמשאז"ל (דף צ:), ולשון נהי זה של הו הו ראוי למגרש את אשתו, על כי ההא והואו של שם מרגישים בגרושים אלו, לפי שמפריד בין יוד להא שבאיש ואשה (עי' סוטה יז. רש"י ד"ה שכינה ביניהם), שבהיותם יחד באורם הפנימי מאירים לשני אותיות אחרונות שהם ההא והואו, כידוע ליודעי בינה וחכמה, ודוק יפה ענין זה שלא תטעה בו: סליק מסכת גיטין. שהדמעות מטין: האישים לכל נשים מן הטוב בעת נוטין. מרחיקים בגרושים על פי יד כתב גיטין: