הון עשיר על משנה כלים יח:ג
הון עשיר על משנה כלים · Hon Ashir on Mishnah Kelim 18:3
Open in the reader →1ושאינם מקבלים כדרכם . כך הוא גירסת הרמב"ם, ופירושו הוא שאינם מקבלים כך כמו שהם אלא אם כן יפשטום או יטו אותם ואז יקבלו כל ארבעים סאה. והמשל בזה יהיה, כגון שהם עשויות בזויות בלתי נצבות כצורה זו שאם היה מעמיד אותם הכלים ממש כך כמו שהם בזויות נצבות כזה יהיו מחזיקים בתוכם יותר, שהרי אם דרך משל יהיו כל אחד מהדופנות ארכם ארבע אמות, בהיותם עומדים זה אצל זה בזויות נצבות יהיה שטחו ששה עשר אמות, דהא ד' פעמים ד' הם י"ו, אבל בהיותם עומדים זה אצל זה בזויות בלתי נצבות כצורה הראשונה, אפשר שלא יהיה שטחה אלא כי"ד אמות, כגון שיהיה האלכסון הגדול שבעה אמות והקטון ארבעה, וזה אפשר להיות. ובאו חשבון ותראו על פי הכלל האמיתי שהמיתר המשולש נצב הזוית הוא גדר המרובע הכולל שטח שני המרובעים הנעשים על שני הקוים הסובבים הזוית נצב, והוא שיהיה צורתם כזו נמצא שיש במרובע הזה ארבעה משולשים נצבי הזוית שכל אחד מהם מיתרו ארבעה ותושבתו הקטון שנים וצלעו הגדול כשלשה וחצי, והחשבון הוא צודק, שהרי כשתרבע התושבת הגדול שהוא שלשה וחצי, יהיה מרובעו שנים עשר ורביע, וכשתרבע התוספות הקטן שהוא שנים יהיה מרובעו ארבעה, וכשתוסיפנו על המרובע הראשון שהוא שנים עשר ורביע הוה ליה ששה עשר ורביע. והמיתר שהוא ארבעה, כשתרבענו ותאמר ארבעה פעמים ארבעה הם ששה עשר, נמצא שאין הפרש ביניהם אלא רביע, ומשום הכי בעל כרחנו אלו האלכסונות שבאמצע המרובע הזה אנו צריכים לומר שהם מעט פחות ממה שאמרנו כדי שלא יעלה מרובעם יותר ממיתרם, אבל נניח שיהיו אף כמו שאמרנו ונעשה מארבעה משולשים אלו שני מרובעים כזה שיהיה כל מרובע שלשה וחצי על שנים, שיעלה חשבון כל מרובע שבעה שכן שני פעמים שלשה וחצי הם שבעה, ושני פעמים שבעה הם ארבעה עשר, נמצא היות השטח העומד בין הארבעה קוים של ד"ד העומדות בזויות בלתי נצבות בצורת ד' משולשים אשר מהם נעשים שני מרובעים, ארבעה עשר פחות מעט כמ"ש: