הון עשיר על משנה כלים ב:ג

1אעפ"י כפופים אעפ"י מקבלין . מסתברא דבשני מיני כלים איירי כמ"ש הרמב"ם, מדקתני תרי אעפ"י:

2והמטה והכסא והספסל והשלחן . לא קתני שלחן בתר מטה, כסדר הכתוב (מלכים ב' ד, י) מטה ושלחן וכסא. משום דאין השלחן עשויה למדרס כמטה וכסא, אלא לאכול עליו היא עשויה, וכן ספסל דומה לכסא דעשויה למדרס כמוהו, משום הכי סמכו אליו. נמצא שבכל אלו השלשה, יש בו רבותא דאעפ"י שהם עשויים למדרס, להיותם של חרס אינם מטמאים אפילו משום מדרס מפני שאין להם תוך. והשלחן אין בו רבותא כמוהם שאינם עשויה למדרס, וגם אין לה תוך כמו שפירש הרמב"ם המטה והכסא והספסל והוא אלמנכר ושלחן ומנורה כלן אין להם תוך, ולכן מן הראוי היה להקדימה למטה ודומיו, אלא דהקדים המטה כסדר הכתוב. והא דלא סמך המנורה לשלחן אלא הפסיק בספינה, י"ל משום דספינה דומה לכלים הנזכרים קצת, שכלם הם כמו טבלה העומדת בשכיבה כזה משא"כ המנורה שצורתה כעצים העומדים זקופים כזה ולכן אין בה חדוש אפילו כשלחן, ולא הקדימה לכלם מהטעם שכתבתי בשלחן. ואפשר שמטעם זה שהיא עשויה בדרך דלא שכיח שיעשו כן מחרס, הוצרך התנא לפרש בה של חרס, אע"ג דכוליה מתניתין בחרס איירי שכן תחילתה הוא הטהורין שבכלי חרס, דלא תימא דאפילו בשל עץ איירי וטהורה אפילו מדרבנן, דומיא דשאר הכלים הנזכרים במשנה הזאת שהם טהורים אפילו מדרבנן להיותם פשוטי כלי חרס, ושזאת מפני צורתה שאינה עשויה בדרך הראוי לקבל ככלי מושכב, תהיה טהורה אפילו בהיותה של עץ כעץ דעלמא שאינו עשוי בצורת כלי, ועיין לקמן:

3והספינה . הא דלא הקדימה לשלחן, אע"ג דעשויה למדרס דומיא דמטה ודומיו משא"כ השלחן. י"ל דמשום הכי דווקא שנאה אחר השלחן, דלא תימא שאם היתה של עץ היתה טמאה משום מדרס דומיא דמטה ודומיו, דאין הדין כן דאפילו אם היתה של עץ אינה מטמאה מטעם זה, על כי אין מדרסה מדרס, מהטעם שכתב התי"ט דאומרים בה עמוד ונעשה מלאכתנו דלפרקמטיא היא עיקר עשייתה, ולכן היא דומה לשלחן דאינה עשויה כלל למדרס, ועיין לעיל:

4והמנורה . מלבד הטעמים שכתבנו לעיל, י"ל דשנאה אחר הספינה לסמוך לה זה הכלל כל שאין לו תוך, דהכי הוא במנורה, משא"כ בספינה דלא מטעם פשוטי טהרוהו דהא לקבלה היא עשויה, אלא מגזרת הכתוב:

5של חרס . מפני שהפסיק בספינה דדינה הכי אפילו בשל עץ, דגזרת הכתוב היא, הוצרך לפרש במנורה של חרס, דלא תימא דאף היא דינה הכי אפילו בשל עץ, מהטעם שכתבתי לעיל:

6זה הכלל . אטהורין שבכלי חרס קאי, וכלומר ויש עוד כלים שהם טהורים בכלי חרס, וכדי שלא לפרש אותם אמר זה הכלל כל שאין לו וכו', ובזה לא צריך לפרטם. והתי"ט דרך דרך אחרת בהרגש זה: