הון עשיר על משנה כלאים א:א

1כלאים כלאים יש בו תשעה פרקים כנגד תשעה קללות שנתקללה הארץ על חטא אדה"ר, שעירב הכוחות הקדושות בטמאו' באכלו מעץ הדעת טוב ורע, הדומה לכלאים. ועוד יש ליתן טעם ע"ד יותר נסתר, והוא דגלוי וידוע לכל כי גם את זה לעומת זה עשה אלקים, הקליפות סביב הקדושה ככסלי לאוגיא, וכנגד כל הבולל ונוטל כל הכוחות הקדושות העליונות להריק שפע ברכה לבת זוגו כלה תמימה, יש שם כח טומאה אשר מחוץ למחנה מושבו במקום בתי כלאים בית האסורים אשר אסירי המלך אסורים שם, וזה הכח נוטל ומערב כל כחות הטומאה ועושה כלאים זה בזה, כי אין בו דעת לברר האוכל מתוך הפסולת, ונותן בהם כח ותעצו"מות לבת זוגו הכלה ונחרצה, וכבר ידוע כי כל הוא תשיעי מלמעלה למטה: השעורים ושבולת שועל . לשון הר"ב כל השנויים במשנה זוג זוג אינם כלאים זה בזה, אחד מזוג זה ואחד מזוג אחר הוו כלאים זה בזה, עכ"ל. ובמשנה דנקט, לאו דווקא, דבכולהו פירקא דינא הכי, כן משמע מסוגית הירושלמי (ה"א א:) דגרסינן התם (רבי ייסא בשם ר' יוחנן כולהון זוגות זוגות) פי' כל הנזכרים במתניתין דאינם כלאים זה בזה, היינו דווקא השנויים זוגות זוגות, כל אחד עם בן זוגו כמ"ש הר"ב, (מה על כל פרקא אתאמרת, או על הדא הלכתא) פי' נאמר כלל זה על כל הפרק, או על המשנה הזאת לבד, (מן מה דאמר רב חמשה ירקות שאדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח, כלם מותרים לזרוע בערוגה, ואמר הדא דרב פליגא על ר' יוחנן, הדא אמרא על כל פרקא אתאמרת) פי' מדאמר דחמשה ירקות מותרים לזרוע בערוגה, דמשמע דלא הוו כלאים זה בזה, אפילו כל אחד עם שאינו בת זוגו, שהרי כל החמשה יחד מותר לזרוע, ואמרינן דפליג אר' יוחנן, ש"מ דהכלל דר' יוחנן אכוליה פרקא קאי, אף אירק, דאי לא תימא הכי אלא דאמשנה הזאת קאי, איך מוכח דפליג, הלא לא נזכרו במשנה הזאת כי אם החמשת מיני תבואה, ודילמא דבירקות ס"ל כרב, ולפי הנראה רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן, כ"ש שהוא מרא דשמעתא ירושלמי יותר מרב, ולכן נלע"ד דאכוליה פירקא דינא הכי. ועוד דאפשר דאף רב מודה, דגרסינן עוד התם (רבא בשם רב כולהון זוגות זוגות) ופירושו כמ"ש בר"י (מחלפא שיטתיה דרב, תמן הוא אמר כולן מין אחד, והכא הוא אמר הכין) פי' שדברי רב סותרין זה את זה, דלעיל אמר שכל החמש ירקות הם מין אחד, והכא הוא אומר כולהון זוגות זוגות, וצ"ל דפשיטא ליה לתלמודא דאכוליה פרקין קאי (לא אמר אלא מיני ירקות הן, וכלן מותרין לזרוע בערוגה) פי' אין זו קושיא כלל דלעולם ס"ל כולהון זוגות זוגות, והא דקאמר לעיל בחמשה מיני ירקות, לא קאמר אלא דמיני ירקות הם ושמותרין לזרוע בערוגה בהרחק הראוי בערוגה, וכדתנן בפ"ג ערוגה שהיא ששה על ששה טפחים זורעים בתוכה חמשה זרעונים וכו', ותנן כל מין זרעים אין זורעים בערוגה, כל מין ירקות זורעים בערוגה, ולא קאמר שיהיה מותר לזרעם בערבוב, הרי שאף רב כר' יוחנן ס"ל. אחר זה ראיתי בהלכה ד' (ב.) דקאמר רב כולהון מין אחד, ש"מ דזו דחייה בעלמא היא, ומ"מ נראה דכר"י קי"לן וכן נראה דעת הרמב"ם: