הון עשיר על משנה כלאים ב:ב

1מצטרפין . מלתא אגב ארחיה קמ"לן, דמצטרפין זה עם זה לאסור:

2הפשתן בתבואה מצטרפת . לשאר זרעוני גנה. דקמ"לן דאין הפשתן קטנית, אלא זרעוני גנה, כמ"ש הרמב"ם (בפיה"מ) . והא דתני מצטרפת לשון נקבה, הוא מפני דפשתן בלשון מקרא נקראת פשתה:

3אחד מעשרים וארבע וכו' . כתב התי"ט ז"ל, ומ"ש הר"ב ששיעור בית סאה חיטין הוא נ' על נ', סיים בו הרמב"ם (בפיה"מ) ויהיה מקומו אלפים וחמש מאות, וכל המקום מן הארץ, שיש בו בחשבון התשבורת אלפים וחמש מאות, אחד שתהיה מרובעת או עגולה או משולשת או על זולת, תבנית זה נקראת בית סאה, ע"כ. ופי' הענין, שבשטח הבית סאה יש בו אלפים ות"ק חתיכות קרקע, שכל חתיכה היא אמה על אמה. ודרך ידיעת חשבון זה הוא משונה, שכפי תמונתו כן הוא דרך ידיעתו, שכשהוא ברבוע, הוא מספר היוצא מהכאת צלע ארכו על צלע רחבו, לפיכך הוא חמשים על חמשים, כי נ' פעם נ' הוא אלפים ות"ק. ואם יהיה משולש אף אם יהיו שלשה צלעותיו משונים כזה, ע"י מדת שלש צלעיו נדע שטחו, כשנמדוד קו היור' בחוט המשקולת מאחת מזויותיו, ופוגע ונוגע ועומד על צלע המקביל הזויות ההוא, בזוית נצב, כמו במשולש הזה המסומן באב"ג, שקו יוצא מזוית בא"ג, ויורד על קו ב"ג, ועומד על נקודת ד', ומחלק קו ב"ג לשני חלקים בנקודת ד', ודרך מדידת קו זה היורד, הנה הוא מפורש בספרי חושב מחשבות בחלק טהר' וקדושה במאמר מקוה טהרה מפ"ח עד פ' י"ג ע"ש, כי שם תראה גם כן דרך מדידת השטח ע"י הקו הזה כשתוציא דבר מתוך דבר. ואם יהיה שטח שדה זה בעגול, כשתדע קטרו והוא הקו העובר על מרכזו ונוגע בהיקפו מכאן ומכאן כזה, ותרבענו ותוציא מהמרובע ההוא רביעיתו, יצא לך שטח העגול, כמאמרם ז"ל (עירובין יד:) שהמרובע יותר על העגול רביע, ובאיזה תמונה שיהיה כשתעריכנו למרובע או למשלש או לעיגול או לחלקי עיגול כפי המצטרך, ותחלק מדידת הקרקע לחלקים כאלה, ותחשב השטח של כל אחד בפני עצמו ואח"כ תחברם יחד, יצא לך השטח של כל הקרקע ההוא שאתה רוצה למדוד, ואמת הוא שיש כמה מיני תמונות שאפשר למדוד שטחם מבלי שיחלקם לחלקים, כגון מחומש או משושה וכיוצא בו, אבל אין רצוני להאריך עתה בחשבונם, אלא עיין בספרי הנ"ל בחלק ומאמר הנ"ל מפ' י"ד עד פ' כ' ותרוה צמאונך:

4אחד מעשרים וארבע . והוא ג' לוגים כשהוא לבדו, ושיעור הזרעוני גנה לבדם הם ביצה וחצי, כמ"ש הר"ב, וא"כ כשיהיו מעורבים צריכים אנו לחשוב כדי שיצטרפו ויתחייב למעט, שכל גרעין של זרעוני גנה הדומה לגרעין זרע פשתן הוא חשוב כי"ב גרעינין, וכיוצא בזה י"ב גרעינין של זרע פשתן אינם חשובים אלא כגרעין אחד של זרעוני גנה, נמצא שאם חסר מהשיעור האוסר של זרעוני גנה גרעין אחד מהם, אין השיעור נשלם בזרע פשתן עד שהיו שנים עשר גרעינין, ואם חסר מהשיעו' האוסר של זרע פשתן שנים עשר גרעינין, בגרעין אחד של זרעוני גנה שיעורו נשלם, וטעם לזה הוא שהביצה וחצי שהוא שיעור הזרעוני גנה, הוא אחד מי"ב של י"ח בצים, שהם שיעור לזרע פשתן, שכשתחשוב י"ב פעמים ביצה וחצי, יעלה החשבון לי"ח בצים, ואע"ג דלשכח את האוזן הורתי הדרך הישר בגרעינין, הכל תלוי בשיעור המדה, כי אין כל הגרעינין של כל מיני זרעוני גנה שוים לגרעינים של זרע פשתן בכמותם: