הון עשיר על משנה כלאים ב:ה

1וכן תלתן שהעלה מיני צמחים . מלשון המשנה נראה שהתלתן גורם עלייתן, ואפשר דרבותא קמ"לן, דאע"ג דזו היא דרך התלתן ממש להצמיח צמחים אלו, וכולי עלמא ידעי דלא זרען הוא לכתחילה, אפילו הכי אם נכש או כסח אומרים לו עקור את הכל. והא דלא תני ליה סמוך לתבואה דדמי לה, אלא שנאו בסוף. י"ל משום דאיכא רבותא בו יותר ממקום הגרנות, דהמינין העולים במקום הגרנות הם מאכל אדם ודאי, משא"כ התלתן דכשצמח ומתערבים ראשי הצמחים שבגרנות זו בזו,אין אדם מבחין בקל שיהיה נזרע לאדם, ואפילו הכי אם נכש או כסח אומרים לו עקור וכו':

2אין מחייבין אותו לנכש . ה"ה לכסח, והא דלא נקט ליה לרבות' דאפי' לחתוך העלין לבד אין מחייבין אותו, הוא משום דמ"מ א"א לטעות, מדקתני סיפא אם נכש או כסח לגלויי רישא:

3אם נכש, או אפילו כסח . דנשאר השרש בארץ ואיכא למימר דהוי כאילו לא עקר כלל, מ"מ אומרים לו עקור את הכל חוץ ממין אחד, דהואיל וחתך העלים גלי דעתיה דניחא ליה באותם הנשארים עקור דווקא, שלא יצמחו פעם אחרת. ופתח בנכש וסיים בעקור, לרמוז דהוא הוא, ונפקא מינא למקח וממכר דפועלים: