הון עשיר על משנה כלאים ו:ד
הון עשיר על משנה כלאים · Hon Ashir on Mishnah Kilayim 6:4
Open in the reader →1תחת קורה זו אסור וכו' . אני מתמיה מהתי"ט שהעתיק התוספתא דמחשב ליה אילן סרק, שכתב ולהרמב"ם שמחשבו כאילן מאכל הוא הדין וכו'. וכי יש לו רשות להרמב"ם לחלוק עם התוספתא, היה לו בתחילה לראות אם התוספתא מתישבת על פי' הרמב"ם, ואח"כ לבנות עליו דייק ולומר הוא הדין וכו', ועוד שיש לנו עוד ראיה דלא מקרי זה אילן מאכל וכאילו אינו עושה פירות דמי, מדתנן בריש ערלה הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה, דכתיב ונטעתם כל עץ מאכל והאי לאו עץ מאכל מקרי, וסדן של שקמה מסתמא לקורות בעי ליה, כי לא לחנם קצצו ועשאו סדן אלא כדי שיגדלו קורותיו ויתעבו, וכמ"ש הר"ב בשביעית פ"ד משנה ה', וא"כ הוא לאו עץ מאכל מקרי, ואינו מהטעם שכתב התי"ט בפי' התוספתא שלא מקרי עץ מאכל על כי פירותיו הם מדבריים, שאין זה טעם הגון להוציאו מהכלל שכלל הת"ק במשנה דלקמן דהלכתא כותיה, דכל שאינו עושה פירות דווקא מקרי אילן סרק, מכלל דכל שעושה פירות בין שהם מדבריים או ביתיים אילן מאכל מקרי, אם לא שיצא מהכלל על כי לא בעי ליה לפירות אלא לקורות, וכההיא דערלה, דבכי האי גוונא כאלו אינו עושה פירות דמי כנלע"ד, ומ"מ אני מודה דכל הבד אשר הדלה עליו אסור באילן מאכל, כפסק הרמב"ם, ואף כי אין ללמוד כן ממשנתנו לפי מה שהוכחתי דבאילן סרק קיימינן, מפני שכל מה שאסרו חכמים בכלאים באלו הדקדוקים לא גזרו אלא מפני מראית העין, וכדתנן בפ"ג משנה ה', ואין לך מראית העין גדול מזה שיראה תחת הבד עצמו אשר הגפן נדלית עליו זרעים זרועים, שאין הרואה מבחין כל כך בקל אם הזרע הזה הוא תחת חלק הבד אשר עליו הגפן, או חוץ ממנו, משא"כ מן הבד ולחוץ: