הון עשיר על משנה מעשרות ד:א

1השולק . כבר אמרנו (בפי') [בפ"י] דתרומות (מ"י) דשלוק טפי מבשול. ואע"ג דקיל"ן (חולין צז:) דכבוש הרי הוא כמבושל. דהוא פחות משלוק, שנא אחריו השולק, ליתנו בינו למולח, לגלות אכובש דאף שלא במלח איירי, דלא תימא דמולח הוא פירושא דכובש כמ"ש התי"ט בשם הכ"מ, אבל הכובש שלא במלח דלא קביע. והא דלא תני המבשל לרבותא, י"ל דרצה לרמוז כל גווני בשול, דהם רותח מבושל ושלוק, דמלוח הרי הוא כרותח (חולין שם) , וכבר אמרנו דכבוש הרי הוא כמבושל, לאשמועינן דבכבוש ומולח דאמרו משום בשול נגעו בה. ומה"ט נמי י"ל דשנא השולק ביניהם, ונפקא מינא שאם לא כבש בענין שיהיה כמבושל, או לא מלח בענין שיהיה כרותח, לא חשיבי לקבוע, כן נראה, והתי"ט האריך:

2המכמן באדמה . איכא לספוקי בכובש והמבשל בשדה איכא לספוקי במולח לפי מ"ש הרמב"ם בפירושו, ולכן לא כללם בפיטור אחד:

3הפוצע זתים . הוא ענין בפני עצמו ולא קאי אדלעיל:

4הסוחט . משום אם סחט שנה אף זה בפני עצמה: