הון עשיר על משנה מדות א:ד

1שלשה בצפון וכו' . לעיל במשנה ג' דקחשיב אף שער במערב, קחשיב דרום בראשונה, מפני שהדין נותן שיהיה פניו למערב ששם בית קדש הקדשים, וכשפניו למערב נמצא שמאלו לדרום וימינו לצפון, וקי"לן כל פונות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין, דהיינו מן השמאל לימין, אבל הכא דלא קחשיב שום שער במערב, מסתמא אין פניו למערב אלא למזרח ששם יש שער לחשוב משא"כ במערב, וכשפניו למזרח נמצא שמאלו לצפון וימינו לדרום, וכדי לפנות דרך ימין צריך לחשוב צפון בתחילה. והא דלא קא חשיב מזרח באמצע כמו שעשה לעיל במערב, מפני שרצה לחשוב שלשה שלשה זה אחר זה. ועוד דלעיל נמי קחשיב מזרח בסוף. ואע"ג דביומא דף י"ז ע"ב אמרינן דכללא דכל פונות לא יהיו אלא דרך ימין ה"מ בעבודה אבל בחושבנא אין להקפיד, מ"מ היכא דמצינן למיהב ביה טעמא כשמשנה התנא מכלל זה אף בחושבנא נכון הוא, דהא ביומא דף נ"ח ע"ב מצינו דרמי בר יחזקאל לא למד כלל זה דכל פונות וכו' אלא מחושבנא בעלמא, דקחשיב קרא בים של שלמה השנים עשר בקר דרך ימין, ואמרינן התם דכ"ע אית להו דרמי בר יחזקאל. ולפי זה צ"ל דהאי דאמרינן בדף י"ז הנ"ל דבחושבנא אין להקפיד, דחיה בעלמא היא היכא דליכא למיקם אטעמא:

2שבדרום וכו' . איידי דזוטרי מיליהו פסיק ומפרש ליה ברישא:

3שבמזרח וכו' . מיליה נפישו מדרום וזוטרי משבצפון משום הכי פירש צפון בסוף: