הון עשיר על משנה נזיר א:ב

1כמי שעקר דלתות עזה . דומה לנקירת העינים. ועוד דתרויהו הם סימן שוה של מעשה אשר נעשה ע"י, אלא שאחד עשאו הוא, ואחד נעשה ע"י אחרים בו, משום הכי סמכם לאהדדי ולא הפסיק ביניהם בבעל דלילה שהוא סימן דומה לבן מנוח, אע"ג דביניהם נעשה בעל דלילה:

2הרי זה נזיר שמשון . מדלא קתני הרי זה נזיר סתם, ש"מ שיש הפרש בינו לנזירים אחרים, ומדקתני מה בין נזיר עולם ולא קתני מה בין נזיר סתם, ש"מ דבאומר בפירוש הריני נזיר עולם איירי, ובזה החסרון שכתב הרב מובן מעצמו ואינו צריך טעם:

3מיקל בתער . אפילו בתער, ולא חיישינן דילמא יגלח כל השער כהרגל גילוח התער. א"נ דווקא בתער, שיש בו שינוי במה שמקל השער בו ולא במספרים שדרכם בכך, דילמא יחתוך השער עד למטה סמוך לעיקרו, והם לא התירו אלא מקל בעלמא, ומכיון שדרך הרוצה להקל השער ולא לחתוך כלו, לוקח המספרים ולא התער, והוא לוקח התער אתי לאדכורי, וזה נראה עיקר, מדאמרינן בתענית דף י"ג א' וב', אבל הכביד שערו מקל בתער, אמר רב חסדא בתער אבל לא במספרים. ופי' רש"י, בתער דרך שינוי. ואע"פ שיש לדחות ולומר דהאי דרך שנוי שכתב רש"י, אין ר"ל שלהיותו בתער הוא שינוי, אלא שיקל דרך שינוי, כמו שדקדקו התוספות מתיבת מקל, שר"ל דרך חתיכין אבל לא כדרכו דרך גלוח ע"ש, מ"מ אעיקרא דדינא אין לדחות, דאין ספק דבמספרים אסור באבל, ויהיה דינא הכי בנזיר כמ"ש, ולמה לא יותר במספרים אם אינו מגלח בהם אלא מקל כבתער, אלא ודאי הוא מהטעם שכתבתי, דעל ידי שנוי זה דלקיחת תער להקל שלא כדרכו, אתי לאדכורי: