הון עשיר על משנה אהלות ג:ה
הון עשיר על משנה אהלות · Hon Ashir on Mishnah Oholot 3:5
Open in the reader →1צלוב שדמו שותת . אי לא איירי בנסקל הנתלה בהיותו מפרפר, לא ידעתי איך ימצא בצלוב יותר משאר מיני מיתות שיהיה דמו שותת, ואפילו מנטף בצאת נפשו כי מת, שהרי המתים על ידי תליה בחנק לפי מה שראיתי אינו יוצא מהם בעת מותם אפילו טיפת דם. ולכן לא נהירא מ"ש התי"ט ז"ל כלומר דדרך הצלוב שיהיה דמו שותת, ע"כ. אלא הנכון בעיני הוא דלרבותא נקט צלוב, דאעפ"י שאין דרכו למות ע"י יציאת הדם מגופו, מ"מ כשאירע כן שיצא ממנו דם בהיותו תלוי מאיזה מקום שיהיה, אמרינן ודאי טיפה של מיתה מעורבת בו וטמא בהיותו שותת, ולא אמרינן כבר היה מת כשיצא הדם ממנו. ולישב לשון התי"ט, י"ל דהכי קאמר שדרך הצלוב כשיוצא דמו ממנו מחמת התליה שאין דמו מנטף טיפה טיפה, אלא כשאירע כך שיוצא דמו ממנו הוא שותת, כי זה בא לו מחמת דוחק הסודר הכרוך על צוארו, שעל ידו נצרר הדם בורידין שהוא עומד עליהם במקום אחד ונקרע הור[י]ד בכח מחמת רבוי הדם שנתרבה באותו מקום אשר יקרע, שאין הור[י]ד יכול להחזיקו ומשום הכי הדם שותת, משא"כ המת מיתת עצמו שאין לו סיבה שיצרר דמו למקום אחד, אלא אם יארע שהדם יוצא ממנו מחמת מיתה דרכו להיות נוטף ולא שותת: