הון עשיר על משנה פרה ט:ו

1אבל עובר הוא במים . הרי אלו שני היתרות, אחד האיש ואחד המים, משום הכי קתני הוא, דהוי כאילו אמר אבל עובר הוא ובמים, ואע"ג דבבבא שאחר זו מתיר לו עוד, מ"מ הוא מן הראוי שישמיענו בתחילה היתר העברת עצמו ואח"כ היתר העברה למה שבידו:

2עד צוארו . דיותר מכאן אין לו לעבור, כדאיתא בפרקי ר' אליעזר (פנ"א) והובא בילקוט יחזקאל מ"ז. אבל בש"ס פר' יוהכ"פ (יומא עז:) איתא דעד מתנים דווקא יכול לעבור ויותר אסור בנחל דרדיפי מייא, כאותו דיוצא מבית קדש הקדשים, משום סכנה. והא דפרקי ר"א דאיירי נמי באותו נחל אומר עד צווארו, משום דס"ל דאינו הולך אל מקום אחד, אלא מתחלק לארבע נהרות כדאיתא שם. יהיה מה שיהיה ביותר מעל צווארו לא מצינו היתר אף אם לא רדיפי מייא, אם לא ישוט, וזה אסור במי חטאת משום דדמי לספינה, וזה רמז לנו בהזכירו עד צוארו, כלומר דלא התיר אלא בהעברה, דלא שרי אלא עד צוארו, והוא בהולך ברגליו ואינו שט:

3עובר הוא . סירכא דרישא נקט, וגילה לנו דהוא דרישא דומה לזה דבא להתיר האדם: