הון עשיר על משנה פאה א:ג
הון עשיר על משנה פאה · Hon Ashir on Mishnah Peah 1:3
Open in the reader →1מתחילת השדה ומאמצעה . על סדר הזה הולך הנכנס לשדהו. ועוד דאחר שקצר את שדהו, הרואה מה שהניח בתחילה, יאמר שהרוח האחר התחיל לקצור, ושזהו סוף שדהו, משא"כ כשהניחה באמצע, שעינינו רואות שאינה בסוף השדה, ואפילו הכי יצא ידי פאה. ובתוס' איתא נמי האי טעמא לר' שמעון דס"ל דלא יתן אדם פאה אלא בסוף:
2רבי שמעון אומר ובלבד שיתן בסוף, כשיעור . הצריך למה שקצר אחר שהניח הפאה הראשונה, אעפ"י שהיה בה השיעור הצריך לכל השדה, משא"כ לת"ק דלא צריך ליתן בסוף, כיון שכבר הניח הפאה הצריכה לכל השדה, בתחילה או באמצע, ור' יהודה אומר אם שייר אפילו קלח אחד, שלא הניח עליו פאה, שאין בפאה שהניח בתחילה או באמצע כדי שיעור הצריך לכל השדה, סומך עליו משום פאה, ונותן בסוף כשעור הצריך למה שקצר אחר שהניח הפאה, ויש לכל דין פאה, אע"פי שאין בו מעיקר הפאה כי אם השיעור הצריך לקלח אחד, ואם לאו שלא שייר אפילו קלח אחד שלא הניח עליו פאה, שהניח בראשונה הפאה הצריכה לכל השדה, אינו נותן בסוף אלא משום הפקר, כן נלע"ד פי' משנה זו לישב לשונה בדקדוק. והר"ב והתי"ט כתבו פירושים אחרים ודוק ותשכח לכולהו פירכא. והא דתנא בתוספתא (ה"ה) אחר רבי יהודה אומר וכו' משום הפקר, אמר ר' יהודה בד"א בזמן שנתן את הפאה ומבקש להוסיף. נ"ל דהכי פירושו, דהאי דאינו נותן אלא משום הפקר, כשלא שייר אפילו קלח אחד, היינו כשכבר נתן לעניים אותה פאה שהניח באמצע, שא"א לחזור בו, ושעתה הוא מבקש להוסיף, ואינו מכוין כלל לפטור שדהו, בענין זה אינו יכול ליתן אלא משום הפקר, אלא אם כן שייר קלח אחד, שעדיין לא נתן עליו פאה, אבל אם עדיין לא נתן לעניים מה שהניח באמצע, ורוצה עתה לחזור בו ממנה, ואינו מבקש להוסיף, אלא לפטור שדהו במה שיניח עתה בסוף, אפילו לא שייר קלח אחד, יכול עתה ליתן על כל השדה, ולהוסיף אף על אחד מששים כל מה שירצה, ויהיה לכל דין פאה, דלהיות שהראשונה לא היתה בסוף כעיקר דין פאה, יכול לחזור בו ממנה כל זמן שעדיין לא נתנה לעניים, כדי ליתנה בסוף: