הון עשיר על משנה פסחים ט:ח
הון עשיר על משנה פסחים · Hon Ashir on Mishnah Pesachim 9:8
Open in the reader →1ויביא בדמי היפה שבהן ממין זה ובדמי היפה שבהן ממין זה . פי' הרמב"ם ז"ל המשל בזה, כי אם נתערב פסח עם שתי עולות, מניחים השלשה כבשים עד שיפסלו, ומוכרם אחד אחד וידע איזה מהם דמיו יותר, ונאמר על דרך הדמיון שישוה האחד דינר והשני דינר וחצי והשלשי שני דינרים, נמצאו בידיו מן הג' כבשים ד' דינרים וחצי, אז יתחייב להביא ג' בהמות, ב' מהם בשנים שנים דינרים, ואחד בשנים דינרים וחצי, וזהו אמרם ויפסיד המותר מביתו, יקריב מהם שתים לעולה, ואחת שהיתה בשנים דינרים (וחצי) שלמים, עכ"ל. אבל לרש"י והר"ב משל אחר בענין זה, ואף כי לא פליגי כמ"ש לקמן, מ"מ כדין עשה הרמ"בם לפרש מתניתין במשל הזה, וחדוש גדול אשמעינן מיניה שלשון המשנה הכריחו, והוא שבאמרה ויביא בדמי היפה שבהן ממין זה, משמע דכל מין קרבן צריך שיהיה שוה כדמי הבהמה היפה, דשבהן תנן לשון נקבה, דקאי אבהמה ולא אמין שהוא לשון זכר, וה"ג בכל הספרים, ובאמרה ויפסיד המותר מביתו ולא קאמרה אם יש בו מותר יפסיד מביתו, ש"מ שלעולם יש בו מותר להפסיד, וזה אינו אלא אם כן נאמר שכל בהמה צריך להביא כדמי היפה שבבהמות, שאם תאמר שיהיה די שיביא כל מין כדמי היפה שבבהמות, אפשר לפעמים שלא יהיה בו מותר כלל, כגון שנתערב פסח אחד בשני עולות, והיפה שבהן שוה שלשה דינרין והשנים אחרים כל אחד שוה דינר וחצי, שעל פי זה כשיביא כל מין כדמי היפה שבכלם, לא יצטרך להביא כי אם שני עולות השוים בין שניהם ג' דינרין, ושלמים השוה ג' דינרין, כי דיו שיהיה כל מין העולה שוה כדמי הבהמה היפה, ולפעמים יותרו לו מעות להפיל לנדבה, כגון שהטובה שבהם שוה שלשה והשתים רעות שנים שנים, שישאר בידו דינר להפיל לנדבה, אלא ודאי הוא כמו שאמרנו שכל בהמה צריך שתהיה שוה כדמי הבהמה היפה, וא"כ למה הזכיר התנא ברישא המין הואיל והכל תלוי בפרטות הבהמה ולא בכללות המין, אלא ודאי אתא לאשמועינן דגם למין צריך לחוש שיהיה כל מין שוה כדמי היפה שבמינין, והיינו כדמי היפה שבבהמות, בהיות כל מין מבהמה אחת, ומאי קמ"לן התנא בהא הלא כשמביא כל בהמה כדמי היפה ממילא הוי כל מין כדמי היפה, ומה רצה התנא לרמוז לנו בגילוי זה, אם לא שנאמר דנפקא מינא בהיות שני בהמות במין אחד כמשל שהביא הרמ"בם ז"ל, דאע"ג דיצא מידי ספק במה שיביא שלשה בהמות של שנים שנים שכל אחת היא כדמי היפה שבהן ויקריב שנים לעולה ואחת לשלמים, מ"מ לא יצא ידי חובת התנא שחייבו שיהיה כל מין שוה כדמי היפה שבמינין, שהרי השני עולות לפחות בין שניהם היו שוים מתחילה שני דינרים וחצי, והוא מקריב שלמים השוים שנים לבד, ולכן אנו מחייבים אותו שיביא בהמה של שנים וחצי לשלמים שהוא שווי המין היפה שבשני מינים אלו, והעולות (שאם) [שהם] המין האחר אע"ג דשנים הם לגבי דין בהמה, מ"מ לענין דין המין כאחד חשיבי שהרי מין אחד הם, והנה בין שניהם הם שוים יותר מהמין היפה שבהם, שהרי הם שוים ארבעה דינרים: וטעמא דמלתא דצריכים אנו לחוש למין, אע"ג דכבר יצא מידי ספק במה [ש]שחט לבהמה היפה, הוא משום גזרה דשמא למחר יתערבו לו שני בהמות עולה ושלמים שאחד שוה שנים וחצי ואחד שוה שנים, והוא יאמר אתמול אירע לי כיוצא בזה והם לא חייבוני להביא כי אם שלמים של שנים אף כי הרבתי בעולה, היום נמי ארבה בעולה ואביאנה בת ארבע והשלמים כדקאי קאי ואביא בת שנים, והוא לא ידע כי אתמול ע"י רבוי העולה יצא מידי ספק בהמה יפה על כי מין העולה היתה של שני בהמות, מש"אכ היום שהיא בהמה אחת ואפשר שהיא היתה הבת שנים, ושל שלמים היתה א"כ בת שנים וחצי ואינו יוצא ידי חובה בשלמים של שנים: וא"ת א"כ נחייבהו במשל שהביא הרמ"בם להביא שלמים של שלשה דינרין וחצי, משום דדילמא יחשוב בלבו שזהו שווי שני העולות, ושהשלמים לא היו מתחילה שוים אלא אחד, ואם יארע לו תערובות כזה בשני בהמות לבד יאמר אתמול נפטרתי בעולת שוה ארבע ובשלמים שוים שנים וחצי היום נמי אעשה כן, וזה הוא שלא כדין דדילמא אותה שהיתה שוה שלשה וחצי היא היתה של שלמים והאחרת השוה אחת היתה העולה, אין זו קושיא דבשלמא כשאינו מרבה במין אחד מדמי היפה כלל, כגון שהיה מביא במשל הרמ"בם שהדמי היפה לא שוה כי אם שנים. שלמים של שנים, איכא למיחש שיבנה הכלל שאמרנו מראשו ויחשוב שזה היה מתחילה שווי השלמים ומזה מוציא ששווי העולות היה כמו שאמרנו, ויהיה סבור שלעולם אינו צריך להוסיף על מין זה של שלמים כלל, אבל כשאנו מרבים עליו בכל שני המינים ונאמר לו שיביא שלמים של שנים וחצי, אם ת"ח הוא יודע טעמא דמלתא ואינו טועה מזה למקום אחר, ואם עם הארץ הוא הואיל ויצא מכלל שווי הראשון שבשני המנים כי הרבה על שניהם, אינו מוצא ידיו ורגליו לידע מה זה ועל מה זה, ולכן בכל תערובת שאירע לו אתי למשאל על כי אין בידו על מה לסמוך לעשות מדעתו, ולכן לא חששו רז"ל להא הואיל ועיקרא דמלתא דחששו למין הוא משום גזרה לבד, כי מידי ספק הבהמות כבר יצא במה שמביא כל בהמה בדמי היפה שבהן, כן נלע"ד אף כי שמעתי בלשון הרמ"בם פ"א, על כי לשאר הפירושים צריך להטעות הלשון טעות גדול: