עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryהון עשיר על משנה שבת

הון עשיר על משנה שבת א:י

הון עשיר על משנה שבת · Hon Ashir on Mishnah Shabbat 1:10

Open in the reader →

1עם חשיכה . הזמנים הסמוכים לשבת שנזכרו במכלתין, הם אלו. סמוך לחשיכה, עם השמש, מבעוד יום, עם חשיכה, ספק חשיכה, וחשיכה. ופירושם לע"ד כך הוא, כי סמוך לחשיכה הוא כמו סמוך למנחה, כמו שהוכחתי במשנה ג' בשם הירושלמי. עם השמש, הוא כמ"ש הר"ב בעודו נראה על הארץ, שעדיין לא שקע. ומבעוד יום, הוא הזמן שיש משקיעת החמה עד שיצא כוכב אחד. ועם חשיכה, הוא מיציאת הכוכב אחד עד שיצא השני, שמשם ואילך הוא ספק חשיכה, עד יציאת השלשי שאז הוא חשיכה ודאי. וממ"ש הרמב"ם בפירושו לסוף פ"ב, נראה כמו שאמרתי שמשקיעת החמה עד יציאת שני כוכבים הם שני זמנים חלוקים, שהרי כתב, ז"ל ודע שאחר ביאת השמש עד שיראה כוכב מן הכוכבים הבנונים בגדולה נקרא יום, וכשיראה כוכב א' עד שיראו ב' הוא ג"כ יום, ומשיראו שנים עד שיראו שלשה הוא זמן בין השמשות, ומשיראו שלשה הוא לילה בלי ספק, עכ"ל. ואלו לא היה הפרש קצת בין הזמן שמשקיעת החמה עד יציאת כוכב אחד, לזמן שמיציאת כוכב אחד לשני כוכבים, היה לו להרמב"ם לקצר בלשונו ולומר, מאחר ביאת השמש עד שיראו שני כוכבים עדיין הוא יום, אם כן אפוא בכללי זמנים אלו, נישב מה שהקשה התי"ט על שינוי הלשון שבמתניתין, שבמשנה ח' תנן עם השמש, ובמשנה י' עם חשיכה. ועוד אני רואה דבצליית בשר וחררה ובכולהו איסורי (דז"ש) [דב"ש] תנן מבעוד יום, והוא דהמחלוקות דב"ש וב"ה הם בדברים שאינם לצורך השבת, ולכן אסר ב"ש לעשותם אא"כ יהיו נגמרים קודם יציאת כוכב אחד, שהוא מבעוד יום, וב"ה התירם אע"פ שאינם נגמרים קודם השבת, ובלבד שיעשם קודם ביאת השמש, כי כיון שאינם לצורך השבת לא רצה ב"ה להתירם אחר ביאתו, אע"ג דעדיין יום ודאי הוא, עד שיראו שני כוכבים, ובצלית בשר בצל וביצה דמסתמא הם לצורך השבת, ואדם בהול עליהם שיגמרו, התירום אף אחר ביאת השמש, ובלבד מבעוד יום שלא יצא עדיין כוכב אחד, שאם יאריכו לו הזמן עד סמוך לשבת, מתוך שהוא בהול עליהם יבא לעבור, ובפת שנותנים לתנור התירו אף עם חשיכה, שהוא אחר שיצא הכוכב הראשון קודם יציאת השני, משום דליכא למטעי בשיעור בישולו, כי קרימתו הוא דבר הנראה לעינים, משא"כ שיעורא דצליית בשר בצל וביצה ובחררה שעל גבי גחלים ממש, משום דאיכא למיחש שיטלטלם בהסיר אותה מעליהם, לא רצו להתיר אלא כדי שתהא ראויה להסיר אותה מעל האש קודם הכנסת כלה, וזה יוכל להיות כשתקרם מבעוד יום, הקודם לעם חשיכה, ולגלות לנו דמבעוד יום דסיפא אחררה לבד קאי, דהיא לשון נקבה, תני כדי שיקרמו פניה לשון נקבה, אע"ג דקרימה אפת נמי קאי, וכלישנא דת"ק פליג ראב"י, ובפסח תנן עם חשיכה, לרבותא דאפילו עם חשיכה מותר, ולא חיישינן שמא יעבור, דבני חבורה זריזים הם, כמ"ש הר"ב: