הון עשיר על משנה שבת ד:א

1במה טומנין ובמה אין טומנין, אין טומנין . הקדים טומנין לאין טומנין, לרמוז מתחילה דמצוה לטמון תבשיל לאכול דבר חם בשבת אם הוא לו לתענוג, ומי שאינו מאמין בדברי חכמים ואינו טומן בדברים המותרים, קרוב הדבר לומר דמין הוא דאינו אוכל דבר חם בשבת, וכמ"ש בעל הלבוש (סי' רנז ס"ח) . וקמפרש ברישא אין טומנין, משום הדברים דאין טומנין בהם כשהן לחין, וטומנין בהם אח"כ כשהם יבשים, ובראשונה הם לחים ואח"כ הם יבשים, לרמוז דהאי לחות ר"ל מחמת עצמן כמ"ש הרב, דזה הוא הקודם לעולם ליבשות, דלחות מחמת דבר אחר לפעמים יארע להם אף אחר היבשות:

2ובנעורת של פשתן דקה . משום דר' יהודה נקט דקה, וגסה אתיא במכ"ש:

3ומתיר בגסה . אצטריך לאשמועינן דדקה דקאמר דווקא הוא, דלא תימא סירכאי דת"ק נקט, ולאו דווקא הוא: