הון עשיר על משנה שקלים א:ז

1ע"י עני ע"י שכינו ע"י בן עירו . הא דלא קתני סתם ע"י חבירו, ובמתנה כמ"ש הר"ב. משום דקמ"לן אגב ארחיה דיהנה אדם לעני קודם שכינו העשיר, ויקדים שכינו לבן עירו שאינו שכינו, כמ"ד במגילה (דף יב.) דלא יפה עשה אחשורוש דלא זימן את בני שושן תחילה:

2ואם הלוום חייב . תני סיפא לגלויי רישא דבנותנו במתנה איירי, דאי לאו הכי לא אצטריך דהא כבר שמעינן ליה במתניתין דלעיל, במאי דתני השוקל ע"י וע"י חבירו חייב וכו' דבהלוהו איירי כמ"ש הר"ב:

3חייב . כדין על ידו ועל יד חבירו דקמפלגי במתניתין דלעיל, וכן פטור דעני ודומיו הוא כיוצא בו, דלת"ק דמתניתין דלעיל פטור מכלום אע"פ שנתן סלע שלם על ידו ועל יד העני, ולר"מ פטור מקולבון דעני, או אפשר דלר"מ הואיל ודבר תורה הוא יהיה לעולם חייב, הואיל והעני חייב לשקול מן התורה וכן שנינו או בן עירו והכי מסתבר:

4האחין וכו' שחייבין בקולבון . למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, כמ"ש הר"ב סתם כשאר שני אנשים ששקלו [סלעים] (שלמים). ותמהני מרש"י ז"ל שפירש בביצה ד' ל"ט ע"ב וכן בבכורות (נו:) ובחולין (כה:) , שהם חייבין בשני קלבנות אם נתנו סלע בין שניהם, דלפי מה שהוכחנו לעיל ה"ל סתם כר"מ, וה"ל מחלוקת ואח"כ סתם, ולמה לא פסקו כמותו. ועוד דמתניתין סתמא קתני, ומאן לימא לן כמאן אתיא: