הון עשיר על משנה שביעית י:ב

1השוחט את הפרה . מדלא קתני סתם השוחט בהמה, אלא קתני פרה ובהא הידיעה. יש לומר דרמז לנו דכששוחט לצורך י"ט של ר"ה, יכוין לשחוט הפרה הידועה, והיא טומאת היצה"ר דנמשלה לפרה, כדכתיב (הושע ד, טז) כי כפרה סוררה ישראל. ואל תתמה מדקדוק זה שהרי בשבת דף קמ"ו דתנן שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות, דייקינן בש"ס מדלא קתני סתם לאכול הימנה פירות, הכולל כל מיני פירות, אלא קתני גרוגרות, דדוקא בדרוסות שצריך סכין להפרידם הוא דשרי, אבל במפורדות אסור, דאין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו, ומתניתן ר' נחמיה היא ע"ש:

2האונס והמפתה והמוציא שם רע . לפי סדר הכתוב היה לו להקדים מפתה לכלם (דנכתב שמות כב, טו-טז) , ומוציא שם רע (דכ' דברים כב, יג-יט) לאונס (שם, כח-כט) , אלא שאונס ומפתה שניהם חמשים שקלים, משא"כ מוציא שם רע, משום הכי סמכם לאהדדי. והקדים אונס למפתה, משום דמפתה יליף מנין השקלים מאונס (כתובות י.) :

3וכל מעשה ב"ד . פי' הר"ב ממון שכתבו עליו פסק דין חייב אתה ליתן לו, והוא מהירושלמי (ה"א כט.) . והר"ש פי' א"נ בשטר כתובה, והדין עמו כי כל תנאי ב"ד נקרא מעשה ב"ד, כדאיתא בב"מ דף י"ז ע"ב בפירוש רש"י על המימרא דר"י הטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום, ובזה אתי שפיר תיבת וכל המיותרת, לרבות כל גווני מעשה ב"ד, וכיוצא בזה יש לפרש היכא דתנן כה"ג: