הון עשיר על משנה שביעית ח:ח

1אין לוקחים עבדים וקרקעות ובהמה טמאה . עבדים הוקשו לקרקעות (קדושין כב: ועוד) כדכתיב (ויקרא כה, מו) והתנחלתם אותם, משום הכי סמכם זה לזה, אע"ג דאף העבד עברי שלא הוקש לקרקעות הוא בכללם, ולא חש לסמוך אליהם בהמה טמאה אע"פי שיש בה רוח חיים כמותם. ואפשר עוד דרמז לנו בסמיכות זה הא דאיתא בירושלמי (ה"ח כד.) אמר רבי יוסי זאת אומרת שאסור ליקח לו אשה מדמי שביעית, דמה בין הקונה אשה לקונה שפחה. דאשה הנקראת קרקע עולם כמאמר רז"ל (עי' סנהדרין עד:) , הוקשת לעבדים דאסור ליקח אותה בדמי שביעית:

2ובהמה טמאה . לא ידענא אמאי בכולהו ש"ס אצל עבדים וקרקעות לשון רבים, תנן בהמה טמאה לשון יחיד. ובסוף פ"א דמעשר שני נתתי טעם קצת עיין שם:

3קני זבים קני זבות וקני יולדות . הקדים קני זבות ליולדות שלא כסדר הכתוב, לרמוז דא"א לפתיחת הקבר בלא דם (עי' נדה כא:) , וה"ט דבכולהו ש"ס מקדים הזבה ליולדת, ואגב זבה מקדים הזב הזכר וחשוב מהנקבה, לכלם: