הון עשיר על משנה סוכה ג:יב
הון עשיר על משנה סוכה · Hon Ashir on Mishnah Sukkah 3:12
Open in the reader →1ושיהא יום הנף כלו אסור . כתבו התוספות (מא. ד"ה ושיהא) שהתקנה הזאת נתקנה יחד עם תקנת הלולב, ושמשום הכי נשנית עמה, ותמהו דבמנחות (דף סח.) דתנן תקנה זו דיום הנף, אמאי לא תנן עמה תקנת הלולב כמו הכא, ועוד תמהו למה בראש השנה (דף ל.) תנן הנך תרתי עם שאר התקנות אחרות שנשנו התם. וגם התי"ט בשם הר"ן הרגיש בזה, ותירץ על האי דמנחות, דהכא דמייתי הראשונה, אגב תני נמי לשניה דעמה, אבל במנחות דאצטריך לסיפא, לא תני רישא אגב סיפא, ע"כ. אבל עדיין לא יצאנו ידי ביאור למה בר"ה שנאם בהדי הנך, הואיל ולפי דבריהם ז"ל דווקא אלו השנים כאחד נתקנו ולא האחרים, ואם התם נשנו אגב למה לא נשנו הכא נמי אותם אחרים דר"ה אגב אלו השנים: ונראה דעל פי כלל זה שכלל הר"ן יש לישב הכל, והוא כי כבר ידענו דריב"ז היה בזמן החרבן, והחרבן היה בחדש אב, והנה הוא תקן תקנה בענין קבלת עדות החדש בר"ה, שיהיו מקבלין עדות החדש כל היום, וכמו כן תקן תקנה אחרת בתקיעת שופר שיהיו תוקעין בכל מקום שיש בו ב"ד, וכן תקן על נטילת לולב, וכן תיקן על איסור החדש, כל אלו התקנות תקן אחר החרבן, והתקנה שהזכיר התם (ר"ה לא:) ר' יהושע בן קרחה וכו' שלא יהיו העדים הולכים אלא למקום הועד, אפשר להיות שתקנה אף קודם החרבן, והכי מסתבר מדלא מנאה התנא עם שאר התקנות שכלם היו לאחר החרבן, דהוצרך ריב"ק למנותה לאשמועינן דאף זה תיקן, והת"ק לא הזכירה על כי בתקנות שהיו אף קודם החרבן לא קמיירי, אע"ג דהיא מענין קדוש החדש שנזכר בהדי תקנות דאחר החרבן: ולפי זה, אומר אני דכל אלו התקנות בזמנם נתקנו, והנה הואיל והבית נחרבה באב, נמצא שתשרי קדם לניסן אחר החרבן, ולכן במולד תשרי תקן שיקבלו עדות החדש כל היום, ביום ר"ה תקן שיהיו תוקעין בכל מקום שיש בו ב"ד, בחג הסוכות שאחריו תקן שיהיה הלולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש, וכשהגיע הפסח תקן שיהיה יום הנף כלו אסור: ולכן בר"ה דהוצרך התנא להזכיר התקנה הראשונה של עדות החדש, והשניה שהיא תקיעת שופר, הזכיר גם תקנת הלולב והחדש שתקן אח"כ, ואע"ג דתקנת קדוש החדש שנאה בסוף, אין קפידא כי עשה כן התנא לסמוך אליה תקנת ריב"ק שהיא מעניינו ממש, ולהיות כי אפשר שהיתה אף קודם החרבן כמ"ש לעיל, לא שנאה ברישא שלא להפסיק עמה בין התקנות שנתקנו אחר החרבן, והכא דהוצרך לתקנת לולב, שנא יום הנף שנתקן אחריו, ולא הזכיר לאחריני כי כלם קדמו אליו, והא דנזכרו שתי תקנות אלו בהתקין אחד, אע"ג דלפי מה שאמרתי לעיל לא נתקנו כאחד אלא כל אחד בזמנו, הוא משום דטעם שניהם כמעט שוה, דהלולב הוא זכר למקדש, ואיסור החדש כמו כן הוא דשמא יטעה כשיבנה בית המקדש, והטעמים האלו לא שייכו בשאר התקנות, ובמנחות דהוצרך ליום הנף, לא שנה אצלה שום תקנה אחרת, על כי כלם קדמו אליה כמ"ש, ואין לנו תקנה אחרת דשייכא אחריה, כמו שהיה בר"ה ובמכלתין: