הון עשיר על משנה סוכה ג:ד
הון עשיר על משנה סוכה · Hon Ashir on Mishnah Sukkah 3:4
Open in the reader →1רבי ישמעאל אומר שלשה הדסים וכו' . הא דלא הקדים למשנה זו אתרוג הגזול וכו', הוא משום דצריך להאריך בו הרבה יותר משאר המינים. ועוד אפשר דרמז לנו בזה, דאף כי האתרוג הוא עם שאר המינים בעת קיום המצוה באחדות, מ"מ אינו עמהם באגודה אחת, וליודע שרשו הכמוס טעמו פשוט למה נשתנה הוא משאר המינים:
2שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד . אף כי אמרנו למעלה במשנה א', דסידר התנא הלולב קודם ההדס, וההדס קודם הערבה, והערבה קודם האתרוג, כפי מעלתם זו על זו. היינו בראשם, שראש הלולב עולה על ההדס, וראש ההדס על הערבה, וראש הערבה על האתרוג. אבל בכללם, זה הוא סדרם האמיתי, על סדר הכתוב (דה"י א' כט, יא) לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת. שהם כנגד ג' הדסים, והנצח וההוד. שהם כנגד שתי בדי ערבות, כי כל. הוא כנגד הלולב, שהוא יסוד הכל, שדומה לחוט השדרה היורד מהמוח עד פומא דאמא, וזה הוא בשמים ובארץ. כי הוא סולם מוצב ארצה שהיא כנגד האתרוג, וראשו מגיע השמים, וכמו שתרגם אונקלוס (עי' זוהר רע"מ פנחס רנז. ועי' נצוצי אורות שם) דאחיד בשמייא ובארעא. כי הוא הוא המוליך ומביא ומעלה התעוררות הצדיקים המקיימים מצותו למעלה, ומוריד ממי החסד על הארץ, והיא מולידה ומצמחת ונותנת זרע לזורע ולחם לאוכל, כי אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה איש איש כפי עבודתו:
3אפילו שנים קטומים ואחד אינו קטום . על פי דרכנו אשר אמרנו, דר"י סדרא דקרא דלך ה' וכו' אשר כנגדם הם מינים אלו, נקט. יצא לנו רמז לענין זה אשר אמר אפילו שנים קטומים כשאחד אינו קטום כשר, כי להיות שאלו שלשה הדסים הם כנגד השלשה אבות, דיינו כשיהיו דוגמתם, שמאברהם יצא ממנו ישמעאל, ומיצחק עשו, ויעקב לבד היה מטתו שלמה ויהיה זה האחד שאינו קטום:
4ואחד אינו קטום . בש"ס (דף לד:) והביאו הר"ב, חזר בו ר' ישמעאל מתחילת דבריו, ולא בעי שלשה אלא אחד, ובלבד שלא יהיה קטום. וגם זה הוא דבר אמת על פי דרכנו, כי להיות זה האחד כנגד יעקב דיינו, כי מדתו מדת רחמים היא ממוזגת מחסד אברהם ופחד יצחק, כידוע ליודעי חן:
5אפילו שלשתן קטומים . והכי הלכתא דשלשה בעינן, כי שלשה הם מפורשים בקרא דלך ה' הנ"ל. ואפילו שלשתם קטומים, י"ל משום דיעקב נמי נשא שתי אחיות, והוא עצמו חשיב ליה לפגם כמ"ש רז"ל (פסחים קיט:) בענין כוס דברכה של סעודת הצדיקים לעתיד לבא:
6כך הדס אחד . עיין מ"ש לעיל בד"ה ואחד אינו קטום:
7וערבה אחת . על פי דרכנו י"ל דטעמו הוא, להיות כי שני המדות שהם נצח והוד הנזכרים בפסוק הנ"ל כאחד חשיבי, מפני שהם נקראים תרי פלגי דגופא, כמפורש בזהר (רע"מ פנחס רלו.) ומבואר טעמו בכתבי האר"י זלה"ה (ועיין בספרי משנת חסידים במפתח העולמות סדר קדשים מסכת קטנות רחל פרק ז' פיסקא א') הרי כי שניהם כאחד הם גוף אחד לבד, ולכן ס"ל דדי בערבה אחת. ומ"מ אין הלכה כמותו, כי שניהם הם מפורשים בפסוק הנ"ל, כדברי ר"י דאמר שתי ערבות:
8אחת . אע"ג דעל פי פשוטו עולה יפה לשנות אחת לשון נקבה, כי ערבה לשון נקבה הוא, מ"מ לא אמנע טוב מבעליו, הואיל וזכני ה' לבאר משנה זו על פי רמזים אמתיים המיוסדים על כתבי האר"י דבי עילאה, ונכנסתי במשנה זו בכי טוב ואצא בכי טוב, ואומר כי בלשון זה שהוא לשון נקבה, אנו יודעים מ"ט הנצח וההוד דווקא אשר כנגדם הם שתי בדי ערבות, הם נקראים תרי פלגי גופא, משא"כ הגדולה והגבורה, אע"ג דגם את זה לעומת זה עשה האלקים, כי הגדולה והגבורה הם כנגד שני הידים, והנצח וההוד כנגד שני הרגלים, ותרויהו אצטריכו להיות שנים לתשלום הגוף הנברא בצלם אלקים. וזה (ו)הוא מפני גוף האור העליון הנקרא בשם רחל, העומד מאחוריהם ומחברם ולא מאחורי הגדולה והגבורה, וכמו שרמזתי בספרי משנת חסידים בסימן הנ"ל, משום הכי תנן וערבה אחת לשון נקבה, כי הנקבה האחת והיא רחל האמורה, גורמת להחזיר השתי (בתי) [בדי] ערבות לערבה אחת: