הון עשיר על משנה תרומות יא:ט

1ולתרנגולים . מדלא קתני ולעופות כדרכו בכל מקום, נראה דלא התירו אלא לעופות דומיא דתרנגולים דהכהן נהנה במה שהם אוכלים, אבל לעופות שאין מזונותיהם עליו ואינו נהנה אח"כ מהם, אסור להאכילם כרשיני תרומה דהוי כמאבדה בידים. או אפשר דלרבותא קתני תרנגולים דאע"ג דשכיחי לגבי טומאה, דמהאי טעמא אין הכהנים רשאים לגדלם בא"י מפני הטהרות כדתנן בפ"א משנה ז' דב"ק, שרי להאכילם כרשיני תרומה באותו הזמן מועט שמתעכבים בביתו משלקחם עד שישחטם. ועיין עוד מ"ש למטה בד"ה פרה:

2וכהן ששכר פרה מישראל, לא יאכילנה כרשיני תרומה . כתב הר"ב דכתיב (ויקרא כב, יא) קנין כספו. והאי לאו קנין כספו הוא. ואע"ג דשכירות מכירה ליומיה מקרי (ב"מ נו:) , מ"מ הואיל ומסתמא אין שכירות משתלמת אלא לבסוף (שם סה. ועי' שם תוד"ה שכירות אינה וכו') ודבר תורה מעות קונות דווקא, ומשיכה לבד לא מהני אלא מדרבנן, דהכי ס"ל לר"י דפליג אר"ל בפ' הזהב (שם מז:) , לא מקרי קנין זה קנין גמור מדאורייתא, ומשום הכי לא התירו לו רבנן בענין זה לזלזל בתרומה זו אע"ג דהיא מדבריהם. ועוד דלא מקרי מכירה ליומיה אלא לאותה מלאכה אשר שכרה, שאם שינה בה ומתה לא נפטר מהמשכיר במעות השכירות לבד, כי צריך לשלמה כפי מה שהיא שוה, ומשום הכי לא מקרי מכירה זו מכירה גמורה:

3פרה . מדלא תנן בהמה סתם אלא פירט פרה דהיא בהמה טהורה, נראה דרמז לנו דאינו נכון להאכילם כי אם למין טהור. ואפשר דמהאי טעמא נמי הזכיר התנא ברישא תרנגולים שלא כדרכו, לגלות אבהמה וחיה דבטהורים דומיא דתרנגולים איירי. ואפשר דאפילו איסור יש בדבר כי בזיון גדול הוא לתרומה שתאכל ע"י דבר טמא, אע"ג דמאכל בהמה היא, וכן נלע"ד מכח משנה זו: