הון עשיר על משנה תרומות ב:ב
הון עשיר על משנה תרומות · Hon Ashir on Mishnah Terumot 2:2
Open in the reader →1רי"א וכו' אעפ"י שהוא שוגג . דכסבור שמותר לתרום מן הטמא על הטהור, הרי הוא כמזיד, הואיל ויודע בעת שתרם בטומאה, אבל אם לא שגג באיסור טומאה אלא ששכח שזה היה טמא, אפילו ר"י מודה דשוגג מקרי, הכי משמע ממ"ש הרמב"ם בחבורו (ה' תרומות פ"ה ה"ח) , וכן נראה מלישנא דמתניתין דקתני אעפ"י שהוא שוגג, ולא קתני אעפ"י ששכח, דש"מ דהטומאה שידע לא שכח אלא שהוא שוגג בדין אחר, והיינו שמותר לתרום מן הטמא על הטהור. אבל לישנא דירושלמי (ה"א יא.) הכי הוא, תני ר' יוסי אם תרם מן הטמא על הטהור בין שוגג בין מזיד מה שעשה עשוי, רבי פנחס בעי קמי ר' ייסא עד כדון דסבור בהם שהם טהורים, היה יודע שהם טמאי' וסבור שמותר לתרום מן הטמא על הטהור, אמר ליה יאות ר' סבר כר' יהודה, ברם כרבי יוסי היא הדא היא הדא, ע"כ. והרב בעל כסף משנה (שם) הביא ראיה מיכן להרמב"ם דפסק כר' יהודה, בלשון זה, ומפרש רבינו דה"ק יפה אתה אומר שהלכה כרבי יהודה שהוא כדבריך, עכ"ל. ואף כי דברים אלו דברים סתומים הם, מ"מ מכותלי ביתו ניכר דמפרש דברי הרמב"ם על פי הירושלמי זה כמו שפרשתי, ואני בעניי לא ידעתי לכוין פי' הירושלמי זה על פי דרכו כלל, כי נלע"ד דפירוש הירושלמי זה הכי הוא, רב פינחס בעי לר' ייסא ואמר ליה אמת הדבר דעד כאן לא קאמר ת"ק דשוגג מה שעשה עשוי אלא כששגג וסבור שהם טהורים, אבל היה יודע וכו' דשגג וסבר דשרי לתרום מן הטמא על הטהור לא ידענא מה ס"ל אי מקרי שוגג או מזיד. ואמר ליה ר' פינחס יאות רבי סבר כר' יהודה, פי' יפה הוא לומר דרבי מחבר המשנה דסתם ענין זה ברישא דמתניתין, סובר כר' יהודה בענין זה דמקרי מזיד. ועל פי פירוש זה לא פסק הרמב"ם כר' יהודה אלא ככ"ע, דבמאי דר' יהודה חולק את"ק על פי פי' זה, והוא, דלת"ק אף אם ידע בטומאה מתחילה הואיל ושכחה בעת שתרם שוגג מקרי, ולר' יהודה הואיל והיה לו ידיעה בתחילה היה לו ליזהר בה, ומדלא נזהר בה ותרם ממנה אעפ"י ששכח שהיה טמא כמזיד הוא חשוב, לא פסק כר"י, ומדקתני בתחילה הכי דייק דמשמע בתחילה דווקא ידע בטומאה אבל עתה שתורם לא ידעה כי שכחה ובהא פליג ולפי זה אנו צריכים לומר דהא דתני אעפ"י שהוא שוגג ולא קתני שכח דאלישנא דת"ק סריך: