עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryהון עשיר על משנה תרומות

הון עשיר על משנה תרומות ד:ד

הון עשיר על משנה תרומות · Hon Ashir on Mishnah Terumot 4:4

Open in the reader →

1פיחת עשרה או הוסיף עשרה . דכסבור שכך היה דעתו של בעל הבית. אבל אם פיחת פחות מעשרה, או הוסיף פחות מעשרה, נלע"ד דאין תרומתו תרומה אע"ג דקסבור שכך היא דעתו של בעל הבית, משום דסברה זו בטלה היא אצל כל אדם אם לא שאמר לו בעל הבית בפירוש שיתרום כשיעור הזה, והוה ליה כאילו נתכוון לפחות ולהוסיף. וה"ה אם פיחת עשרה מהעין רעה או הוסיף עשרה מהעין יפה:

2ואם נתכוון להוסיף אפילו אחת . וכ"ש אם נתכוון לפחות, כן משמע מפירוש הר"ש שכת' התי"ט, משום הכי לא אצטריך למתניי. ועוד מתכוין להוסיף שכיח, דקסבור השליח דמצוה קעביד ושניחא ליה לאניש דלעביד מצוה בממוניה, משא"כ פיחת. כל זה פירשתי על פי מה שפיר' הר"ש על הירושלמי אשר העתיק בפירושו, וכפי מה שפירש רמב"ם בפירושו, פיחת שתרם א' מששים, הוסיף שתרם א' מארבעים, הפך מה שפירש הר"ב. אבל כשעיינתי יפה בלשון הירושלמי דרך אחרת עלה בידי בפי' משנה זו, והוא דגרסינן התם (ה"ד כ:) א"ר בון בר כהנא, הפוחת אחד מעשרה תרומה, והמוסיף א' מעשרה תרומה אבל לא חולין, שאין הפחת והתוספת שוין. היך עבידא, הוה יליף תרים א' מנ', כד תרם א' ממ' מפסיד ליה ו' רבעין, כד תרם א' מששי' מתגר ליה ד' רבעים, הכא איתמר תרומתו תרומה וכה אתמר אין תרומתו תרומה, א"ר חנינא כאן במתכוין לפחות כאן במתכוין להוסיף. דפירושו נ"ל דקצתו מיוסד על פי' הר"ש אבל לא כלו. וזה הוא, דקאמר דאם פיחת א' מי' שתרם א' ממ' כבבא א' דקפריש בהיך עבידא, תרומה, והנשאר הם חולין מתוקנין, דהא הכא אין בהם תרומה מעורבת אלא שהרבה בתרומ' שתרומתו תרומה כדתנן לקמן, אבל המוסיף א' מי' דתרם א' מששים, תרומה הוי, אבל הנשאר אינו חולין, אלא עדיין קצת טבל מעורב בהן מפני שמיעט בתרומה, והוה ליה כמפריש מקצת תרומה ומעשרות דתנן (מ"א) דיכול להפריש השאר מיניה וביה אבל לא יפריש ממנו למקום אחר, וזהו אמרו שאין הפחת והתוספת שוין בדינם, לפי שבפחת הבעל הבית מפסיד, ובתוספת מרויח כדמפרש ואזיל, ולפיכך משונים הם בדיניהם וכדאמרן, ואח"כ מקשה מהאי דתנן במתניתין באם נתכוון להוסיף אין תרומתו תרומה ובתוספת' אחרת תנן סתמא אם נתכוון אין תרומתו תרומה, ומשני דהכא דנתכוון להוסיף, דעבר על הרגילות בכוונה ופיחת בשיעור התרומה משום הכי אין תרומתו תרומה כלל, אבל התם איירי בנתכוון לפחות, ולפיכך תרומתו תרומה דאע"ג דבכוונה שינה מן הרגילות, מ"מ הואיל ובכוונה זו הרבה בתרומה, אמדינן דעתיה דבעל הבית דלא יקפיד על זה אף כי היה דעתו בבנוני, משום דקיל"ן דניחא ליה לאניש דליעבד מצוה בממוניה, ולפי זה יהיה אם נתכוון להוסיף דמתניתין דווקא, דאפילו שנתכוון להוסיף שתרם א' מחמשים ואחד, לא הוי תרומתו תרומה: