הון עשיר על משנה תרומות ד:ט

1כיצד חמשים תאנים שחורות וחמשים לבנות . בין כלם מאה, הצריכים להעלות תאנה אחת, משום הכי נקט מנין זה. ומדלא תני סתם מאה תאנים שחורות ולבנות נפלה שחורה וכו', נלע"ד לומר דלא פסיקא ליה, ושאם היו דרך משל צ"ט שחורות ואחת לבנה, ונפלה אחת שחורה בתוכם, הואיל והלבנה צריכה לצרוף אחת מהשחורות להתירה ברוב, דהכי אמרינן בירושלמי (שם, כב:) בענין שחורה בתוך לבנות לבד שהלבנות מותרות, שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן והיא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים לבנות כדי שתבטל ברוב, ע"כ. ואיכא מ"ד שלשה מצטרפת נמי עמהם להתירם שלא יהיו נאסרות מחמת השחורה, הואיל והם אינם אלא צ"ט. וכמו כן נלע"ד לומר שאם היו ד"מ מאה וחמשים שחורות וחמשים לבנות, ונפל לתורם שתי תאנים שחורה ולבנה, שמצטרפים יחד להתיר אף הלבנות, דהואיל ומשני המינים נפל בתוכם כאחד, כאחד חשבינן להו, ומדחשבינן להו כאחד, הוה ליה כאילו אינו יודע מה נפלה אם שחורה או לבנה, דמעלות זו את זו:

2בשאינו ידוע מה נפלה . לאו אחשבון דרישא קאי, אלא אינו יודע חשבון כמה הם מכל מין, דאי לאו הכי אף אם לא ראה בעת נפילתה מאיזה מין היא כשימנם אח"כ ידענו, ולא דמי לידע ושכח דכלם הם מדומעות כדאיתא בירושלמי (שם) ופסקו הרמב"ם בפ' י"ד מ"ה תרומות (ה"א) , דהתם היתה השכחה בסוף משא"כ הכא, והין הכי נמי דאם נזכר אחר כך ה"ל כאלו לא שכח כלל. או אפשר לומר דאע"ג דהתם אם נזכר אח"כ הוה ליה כאילו לא שכח, דהכא אין הדין כך, משום דלעולם בתר שעת נפילה אזלינן, והתם כשחזר וידע היא הידיעה עצמה שהיה לו בשעת נפילה, אבל הכא לא היה לו ידיעה בשעת נפילה כי צריך שימנם אם ירצה לידע, ומשום הכי בתר שעת נפילה אזלינן, ואף אם ימנם אח"כ ויהיה לו ידיעה כי ידע חשבונם כמה היו מתחילה, מ"מ מעלות זו את זו, הואיל ולא היה ידוע לו מה נפלה בעת הנפילה בלי מעשה המנוי, והכא נמי כי ידע ושכח אינם מעלות זו את זו, אע"ג דעתה אינו יודע מה נפלה הואיל ובעת הנפילה היה יודע, ושניהם מדומעות מספק על כי אינו יודע איזה מין היה המותר. וצ"ל דאיירינן שאין בשום אחד מהמיני' שיעור לבטל התאנה אשר נפלה בתוכם, שאם יש באחד מהמינים שיעור לבטל מה שנפלה, אותו המין כשיסיר ממנו שיעור מה שנפל מותר ממ"נ, שאם האיסור היה מאותו המין הרי בטלו והרימו והשאר מותר, ואם אינו מאותו המין הרי הוא מותר בלי ספק, שהמין שכנגדו לבד הוא המדומע, ופי' זה נראה עיקר: