הון עשיר על משנה יבמות א:א

1וְנָשִׁים אִם לְךָ יִהְיוּ שְׂמַח אִתָּם. וְתִפְאֶרֶת יְדֹוָד אָז בְּךָ הוֹלֵם. וְגוּף קָדוֹשׁ וְחוֹסֶן יַעֲקֹב אִישׁ תָּם. בְּךָ יִהְיֶה וְלֹא תִהְיֶה כְּאִישׁ חוֹלֵם.

2פירוש ונשים על שם סדר נשים: אם לך יהיו שמח אתם. דכתיב (דברים יד, כו) ושמחת אתה וביתך. וביתו זו אשתו (יומא פ"א מ"א) ואמועדים דלעיל קודם ס' מועד קאי, כי השירים האלו שבראשי הסדרים זה בזה הם קשורים כמ"ש בהקדמת הספר: ותפארת ה' אז בך הולם. דכתיב (ישעיה מד, יג) כתפארת אדם לשבת בית: בך על שם בך יברך ישראל (בראשית מח, כ) שיזכה לבנים כאפרים וכמנשה, לומדי תורה שיש בה ב"ך אותיות: וגוף קדוש. כי כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה שם אתה מוצא קדושה (ויק"ר פכ"ד הו"ד רש"י ורמב"ן יט, ב), ומי שיש לו אשה יש לו גדר ערוה, שמצילתו מן החטא (עי' יבמות סג:): וחוסן. כי מי שיש לו פת בסלו דהיינו אשתו (עי' יומא יח:) אינו מתאוה כל כך לתשמיש ולכן אינו חוטא בהוצאת זרע המחליש גופו של אדם, ולכן נשאר בריא וחזק וחסון הוא כאלונים, ועוד חוסן על שם חוסן הוא סדר נשים (שבת לא.). יעקב איש תם. שיעקב לא ראה קרי מימיו (יבמות עו. הו"ד רש"י בראשית מט, ג) והיה נאזר בגבורה כמו שאמז"ל (בר"ר פ"ע, יב) על פסוק (שם כט, י) ויגל את האבן. כאדם שמעביר פקק מפי צלוחית: בך יהיה. כי לא תראה קרי, ולא תהיה כאיש חולם. השוכב עם אשה ומוציא זרע לבטלה:

3הנה פירוש זה הוא גופן של דברים. ונשמתם עולה על כנפי נשרים:

4נשים יש בו שבעה מסכתות, כי הוא בת"ת דנוק' דז"א שבו שם צבאות שהם ז' אותיות, כי אף השם ראוי לחשוב פה להיותו צריך להורות על צבאות שהוא שם קדוש ולא צבאות חול:

5יבמות יש בו י"ו פרקים, דוי ליה למאן דאזיל בלא ולד שצריכה אשתו להתיבם, ובמאורות נתן (אות יו"ד סי' ד') אמרינן דיבמה נקראת המלכות, בגלות י"ב אתוון דאדנות, וזה הוא י"ב דיבמה, ומה דיבמה היינו שם מה המתחבר עמה, ועל פי זה מנין אתי שפיר, כי הוא בעל שש קצוות הוא ששי מלמעלה למטה ובו שם מ"ה, והיא עשירית ובה שם אדנות, הרי י"ו. ועיין סוד היבמה על פי האר"י זלה"ה בספרי משנת חסידים מפתח הכוונות מסכת חתונה ומילה פ"א:

6יבמות מבואר בבמדבר רבא פ' י"ג במאמר שהעתקתי בהקדמתי שהוא ראש סדר נשים:

7עד סוף העולם . הא דלא תנן לעולם, אלא עד סוף העולם. י"ל דאתא לאשמועינן רבותא דאפילו היתה הצרת ערוה עם בעלה שמת ויבמה בסוף העולם, והערוה בסוף העולם, דשריא לשוק בלא חליצה, ולא חיישינן לרואים הבלתי יודעים מהערוה היושבת בסוף העולם, שיאמרו יבמה ניתרת לשוק בלא חליצה:

8בת אשתו ובת בנה ובת בתה . הכי הוא סדרא דקרא (ויקרא יח, יז. ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח וגו') , משום הכי לא שנאו כסדר בתו ובת בתו. ושם לא סדרם כסדר הכתוב (שם, י. ערות בת בנך או בת בתך) , שלא יטעה השונה לומר דבת בתו אבנו הנזכר קאי, ופירושו בת בת בנו, דאינו כן דבת בת בנו שניה היא והיא עצמה חולצת, וטעות זה לא שייך בקרא, משום דמכונה לנכח בת בנך ובת בתך. וכיוצא בזה יש להשיב בפ"ג דכתובות ובריש פ"ט דסנהדרין. והתי"ט נתן טעם אחר, ודוחק הוא לגבי טעם זה:

9וכלן אם מתו או מיאנו או נתגרשו או שנמצאו אילוניות . הא דלא נקט המיתה והגט השכיח בכל הנשים זה אצל זה, והמיאון והאילונית זה אצל זה. י"ל משום דלא זו אף זו קתני, דמתו אינם בעולם כלל, ומיאנו הם עדיין בעולם אבל נכריות נחשבו לגבי הבעל אשר מיאנו בו וכאילו לא נשאו עמו כלל, משא"כ שנתגרשו דנאסרו על ידם נשים אחרות כגון אחותם, אע"פי שכבר גרושות הם מאותו האיש, דנמצא לפי זה שעדיין הנשואים שנישאו עמו יש להם שרש בעולם, ונמצאו אילוניות, עדיין הם נשואות ממש לבעל המת, ואעפ"כ כאילו לא נושאו עמו מעולם חשבינן להו ולא נפטרו צרותיהן מחמתן:

10ואי אתה יכול לומר וכו' שנמצאו אילוניות או שמיאנו . הפך סדרא דרישא, משום דהרי לא זו אף זו, לא מבעיא נמצאו אילוניות שאי אתה יכול לומר דהא הנך רואה שכבר ילדו, אלא אפילו מיאון דאיכא למימר, אי אתה יכול לומר דאין מיאון אלא בקטנה. והיינו דקמ"לן תנא דאין מיאון אלא בקטנה, ושלא ניתרה הצרת ערוה ליבם מחמת היות הערוה בלתי ראויה לילד אלא אם כן היתה כך עקרה מעיקרא, לאפוקי אם שתתה כוס של עקרין ונעקרה אחר שילדה ואח"כ נישאת לזה שמת שאז צרתה אסורה, והיינו דקתני ואי אתה יכול לומר. דאי לא תימא הכי יכול ויכול הוא ולכן תפטר בלא חליצה. ואע"ג דסוף סוף אינה ראויה לילד, מ"מ לא גריעא מזקנה דאינה ראויה לילד ואעפ"כ הרי היא כשאר הנשים הראויות, וכן בתוספתא (פ"ב ה"ד) תרויהו בחדא מח(ט)[ת]א מחתינהו, וכתב הרמב"ם בפ"ו מה' יבום (ה"ז) , דטעמא הוא מפני שהיה להם שעת הכושר: