הון עשיר על משנה יומא ג:ד

1קרצו . מפני שלא היה גומר השחיטה אלא חותך כדי הכשר לבד, לא קתני שחטו בפירוש:

2ומרק . הכא יש לפרשו לשון הורק מכלי אל כלי (ירמיה מח, יא) . כי גומר לחתוך הסימנין כדי להריק כל דמו אל כלי. ורמב"ם נתן טעם כולל לכל מקום כמ"ש התי"ט:

3ואת החביתין ואת היין . התי"ט תמה על המשנה וכן על הרמב"ם, שלא הזכירו הסלת. אבל על הרמב"ם אין לתמוה שהרי העתיק הנסכים במקום היין, והוא עצמו כתב בפ"ב מה' מעשה הקרבנות (ה"א) שהיין והסלת שמביאין עם הקרבן הם הנקראים נסכים, והסלת לבדה היא הנקראת מנחת נסכים. ובדוחק יש לישב נמי מתניתין על דרך זה, באמור כי הסלת נכללת בתיבת יין, להיות כי היין הוא בכלל הנסך דווקא, שהסלת לאו בר ניסוך, ואפילו הכי אמרינן שתיבת נסכים כולל אף הסלת. והר"ב במשנה ג' פ"ד דתמיד תירץ בענין אחר, והמדקדק יפה יראה שתירוצו דחוק יותר מזה: