אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר לד:ו

1ויש אומ' כי ה' ה' הראשון הוא דבק עם ויקרא, וכן פירשו הגאון, על כן שָם הפסֵק ואמר כי כן ה' צדקנו, כי הקורא הוא השם, וכאשר ספר שלש עשרה מדות סתר דבריו בעבור שאמר שהמדה הראשונה שהוא אדון, והשנית השם פעם אחרת להורות שהוא ראשון והוא אחרון, והשלישית גם הרביעית שהוא רחום, והחמישית שהוא חנון, והששית ארך אפים והשביעית ורב חסד, והשמינית ואמת כי ורב מושך עצמו ואחר עמו כאלו אמר ורב אמת, והתשיעית נוצר חסד לאלפים, והעשירית נושא עון, ועשתי עשרה נושא פשע, ושתים עשרה נושא חטאה, ושלש עשרה ונקה, ולא אמר כלום, כי השם הנכתב איננו אדון כאשר אמר, כי טעמו כעיני עבדים, ועוד שהביא במספר שם העצם והוא השם הנכבד והנורא ואיננו מדה, ועוד כי מלת ונקה הוא שם הפועל והוא דבק עם לא ינקה. ואמרו אחרים כי ארך אפים שנים לרעים ולטובים, גם אלה דברי רוח, כי לא תרבה המדה כנגד הפעולים, ואם כן רחום עד אין מספר אצלינו, כי הכתוב אמר ורחמיו על כל מעשיו ואחרים אמרו שמלת נוצר חסד לאלפים מדות שנים, לשורש ולבניו אחריו. ואני אומר לך בדרך קצרה, אם היא קבלה שהם שלש עשרה מדות שהאחת השם, וכבר פירשתי לך שהוא סמוך אל צבאות, כי פעם הוא שם עצם ופעם הוא שם מדה וכן ויזכר ימי עולם משה עמו, והשנית והשלישית רחום, והרביעית חנון, והחמישית ארך אפים, והששית ורב חסד, והשביעית ואמת, והשמינית נוצר חסד לאלפים, והתשיעית גם העשירית גם האחת עשרה נושא עון ופשע וחטאה, והשתים עשרה נקה לא ינקה, והשלש עשרה פוקד עון אבות, ולפי דעתי שהיא דרך סברא, כי הנה משה לא הזכיר בתפלתו רק השש, על כן יטעו כל האומרים שחל ענו פניך מקדם, ולפי דעתי שהשם שני פעמים כקורא, להודיע משה איך יקרא בעת הצורך כטעם אברהם אברהם יעקב יעקב, גם שם פסקין. וטעם אל בעבור רחום כי יש מרחם ואין יכולת לו, ואל מגזרת כגבר אין איל, ורחום לולי אות הגרון היה דגוש כי כל הנמצא הוא מהבנין הכבד חוץ ממלת ארחמך שפירושה אבקש ממך רחמים, וזאת מדת רחמים היא יוצאה, וכן חנון, ובעין החמלה, והחנינה באזן כטעם ושמעתי כי חנון אני, והנה הטעם שהוא רחום בנסתרות מבני אדם, וחנון לשמוע צעקת החמס:

2ארך אפים, בעבור הראות הקצף בנחירים אמר הכתוב חרה אפי בך, ועל דרך משל מי שיהיו נחיריו ארוכים לא יקצוף מהרה, וזה טעם ארך אפים, וזה הפך קצר אפים יעשה אולת:

3ורב חסד, יש רב כמו גדול, על כל רב ביתו, קרית מלך רב, וכן זה, והעד שאמר משה כגודל חסדך, וכן דוד אמר וגדל חסד, והטעם שהוא גדול מפאת חסד שיעשה בלי חיוב:

4גם ואמת לקיים החסד: