אבן עזרא על בראשית ו:ג

1לא ידון רוחי. יש אומר שהוא כמו וישב חרבו אל נדנה (דה"א כא כז) כי הגוף לרוח כנדן והעד איתכרית רוחי (דניאל ז טו), רק יהיה ידון שרש אחר כמו "אם יעלה לשמים שיאו" (איוב כ ו) שהוא מנחי העץ וכמוהו נשא ורבים אחרים, וי"א שמשקלו כמו "וישב העפר" (קהלת יב ז) והוא מגזרת דין כי הרוח דיין בגוף :

2בשגם. השי"ן כמו שככה ויהיה טעמו לא יעמד רוחי, שמאתו היתה וכן קהלת אמר "והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה" (קהלת יב ז), רק רוח האדם לבדו בעבור זה החמס ועוד בעבור שהאדם בשר והוא יגיע עד עת ויחסר כאשר ינצח העשוי לעושה ,

3והיו ימיו י"א שזה קצב כל האדם ואם מצאנו יותר כן, מצאנו מעט, רק על הרוב ידבר, ואין זה אמת, כי הנה שם חיה שש מאות, וכל הדורות אחריו חיו שנים רבות ובימי פלג חסרו השנים ומימות דוד עד היום שבעים או שמונים שנה והאמת מה שאמר המתרגם ארמית שנתן קץ לאדם כטעם עוד ארבעים יום (יונה ג ד) ואם ישובו ימלטו, ואם לא ישובו וימותו , ואל תשים לבך אל מספר "ויהי נח בן חמש מאות שנה" (בראשית ה לב) כי אין מוקדם ומאוחר בתורה והנח כתוב "וימת תרח בחרן" (בראשית יא לב) ואחריו ויאמר ד' אל אברם לך לך מארצך (שם יב א) ואנחנו נדע כי לא מת תרח עד שהי' יצחק בן ל"ה שנה ורבים כמוהו :