אבן עזרא על משלי יט:ו

1רבים - מן רבי המלך, כלומר ונדיב בעבור שיתנדב לבו לתת לעניים תגדל מעלתו, עד שהגדולים יחלו פניו שיעזרם או שיאהבם, כענין במנחה פניך יחלו, וכל הרעים יתחברו לאיש מתן - לאיש נותן להם מתנות.

2ומלת רחקו – לשון רבים מחוברת מן היחידים.

3כי מרעהו - אחד הוא. וטעמו: כל אחד ואחד עד שרחקו כלם.

4ומרדף - פועל יוצא אל פועל האמיתי הדבר בו פעול, כי הרש הוא המרדף.

5והאמרים - הם הרודפים והאחים או הרעים מורדפים, כמו: ואויביו ירדף חשך. ורדפה את מאהביה. והענין דבק למעלה עם ודל מרעהו יפרד, כל אחי הרש והדל ישנאוהו, כל שכן רעיו שרחק ממנו אחר התחברותם אליו, בעבור מתנותיו והרש מצוה לרדוף אחריהם, שלוחי אמריו אולי יתקרבו אליו רעיו ולא המה שומעים.