אבן עזרא על זכריה ח:יט

1וצום החמישי -כאשר הזכרתי בעשור לחדש.

2וצום השביעי - אין כתוב מספר ימי החדש, והחולקים אמרו: כי הוא יום שהתענו בסוף חג הסוכות בעזרא והם תועים, כי אז התענו בעבור מעל הגולה ואין שם כתוב כי רע בא על ישראל.

3בחדש השביעי - רק דבר גדליה. וכתוב: ויהי בחדש השביעי ובעבור שלא הזכיר ימי החדש יתכן להיותו בתחלת החדש בחדש הלבנה, כמו חדש ושבת בחדש השלישי לצאת בני ישראל, ובאומרו הכתוב באחד לחדש נאמר כן לחזוק שלא יעלה על לב השומע, כי איננו היום הראשון, כי הכתוב הוא חדשיכם ומועדיכם ואין טענה ממלת ובראשי חדשיכם כי הם חדשי ניסן, וכתוב שם: עולת חדש בחדשו ומדברי קבלה נקבל וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם, אם כן נהרג גדליה בראש השנה על כן קבעוהו ביום השלישי, או קיבלו ככה מפי האבות הקדושים.

4וצום העשירי – כתוב ביחזקאל: כתוב לך את שם היום. והנה חכמינו ז"ל הניחו צום השביעי ועשירי כאשר היו לפנים ובעבור כי בי"ז בתמוז נהרגו הכהנים בבית השם, וה' דברים קרנו בו קבעוהו בתענית ולא הטריחו על הציבור להתענות בתשיעי, וביום תשעה באב נלכדה ירושלם גם בפעם השנית, גם נשרף בו הבית הראשון קבעוהו ולא הזכיר הכתוב תענית אסתר, וכבר עבר זמן אחשורוש כי אין כתוב במגלה קבועת יום התענית, כי כל ישראל התענו שלשה ימים בניסן, ובדברי הכתוב: דברי הצומות וזעקתם, אין פירושו כאשר חשבו רבים וככה פירושו שקיימו וקבלו על נפשם ימי הפורים לשמוח בהם, אף על פי שלא צוום הנביאים רק הבנים הם חייבים לעשות מה שקבלו אבותם, כאשר קבלו על נפשם דברי הצומות אלה הארבעה הנזכרים, ולא היו מפי נביא. והנה התשובה שישימו אלה הימים שהיו בוכים וסופדים בהם: ימי ששון ושמחה וישמרו מצות השם על פי הנביאים וזהו: והאמת והשלום אהבו כאשר כתו: אמת ומשפט שלום וזאת התשובה שהשיב הנביא היא כנגד השואלים האבכה בחדש החמישי, שלא היו שומרים התורה שצום השם והיו שואלים אם ישמרו מה שקבלו אבות על עצמם, והנה השיב הנביא יותר טוב הייתם עושים אם הייתם שומעים דברי השם ותניחו דברי האבות, מאשר תשמרו דברי האבות ותניחו דברי השם, הם הצדיקים הגמורים.