אגרת שמואל על רות ב:י

1אמר, ותפול על פניה ותשתחו ארצה. הנה רות ראתה את דברי הנער מרים כלענה ודברי בועז מתוקים מדבש על כן עשתה שני דברים הפכיים נפלה על פניה מרוב שיחה וכעסה על דברי הנער ותשתחו ארצה על דברי בועז הצדיק אשר ניחם אותה וידבר על לבה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני לגמול חסד עמדי ודברת על לבי באומרך לא תעבורי מזה וגם תדבקין עם נערותי וצוית את הנערים לבלתי יגעו בי כי אין טעם למציאות חן הזה כי אם בלבד הטהור עשות זה כי לפי דברי הנער הלז הנצב על הקוצרים אנכי נכריה עדיין כאומרו מואביה היא עלי פודה מחזקת בטומאתה ועדיין היא גויה ואין ראוי כי אשה זרה ונכריה במעשיה תמצא חן בעיניו על כן היא קא תמה ואמרה מדוע מצאתי חן בעיניך ואנוכי נכריה לפי דברי הנער:

2א"נ אמרה מדוע מצאתי חן בעינך במה שרצית להכירני ושאלת אלי למי הנערה הזאת ואנוכי נכריה כלומר והנה אנוכי נכריה כשאר כל הנשים הבאות ללקוט כי הם כנכריות ואין להם מכיר ואין שואל עליהם מי הן ומדוע מצאתי חן בעיניך להכירנו ולשאול עלי למי הנערה הזאת ויען בועז ויאמר לה הכוונה כי פנה אותה על שאלתה ששאלה מדוע מצאתי חן בעיניך וגו' וגם אמר לה אמירה אחרת מחודשת וזהו ויען ויאמר והעניה היא דברי הפסוק הזה והאמירה היא בפסוק שלאחריו במה שאמר לה ישלם ד' פעלך וגו' ועל שתיים אלה אמר ויען בועז ויאמר לה ופירש העניה ואמר הוגד הוגד לי כפל ואמר הוגד הוגד לומר שכל כך היה הדבר אמת ויציב ומפורסם לרבים עד שהוגד הוגד לי מפי מגידים רבים מגיד אחר מגיד:

3וגם אפשר שרמז בשתי ההגדות שהוגד לו שהיתה שלימה וצדקת במה שבין אדם לחבירו וגם הוגד לו צדקתה במה שבין אדם למקום ועל הגדות מה שבין אדם לחבירו אמר כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך והוא המבואר לעיל בסיפור המגילה ומה גם מה שאמרו רז"ל שויתרה לה על כתובתה וגם הוגד לי כי בלב שלם ונפש חפיצה נתגיירת ואינך גויה ונכריה רק ידעתי נאמנה כי עזבת את אביך ואת אמך והכוונה על דרך מה שאמר הכתוב אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את יולדתי וזהו שאמר ותעזבי אריך ואמך ותלכי אל עם אשר לא ידעת וגומר:

4א"נ רצה לפרט החסד שעשתה עם חמותה כדי להגדיל אותה ואמר כי לא עשתה כדרך שאר הנשים שהדרך הוא להיות איבה ושנאה בין כלה לאחותה ואת לא כן ואף אם תמצא לומר שתשבו בשלום כלה בחמותה בחיי בעלה אחרי מות בעלה אי אפשר כי בחייו תשב בשלום עם חמותה לעשות נחת רוח עם בעלה אבל אחרי מותו אין בכל הנשים מי שלא תשנא חמותו ואת עשית עמה אף אחרי מות אישך ואם לא היה לך אב ואם ותתחבר לה להיותך יתומה לא היה ראוי להחזיק לך טובה כ"כ כי להיותך יחידה ויתומה אהבת אותה ורצית בה אבל אב ואם היו לך ותעזבי אביך ואמך וחלכי אל עם אשר לא ידעת וגו' ועל כל אלה אמר ישלם ד' פעלך וגו':

5והרשב"א הלוי ז"ל כתב מדוע מצאתי חן בעיניך וגו' פיה פתחה בחכמה כי אין מן הפלא אם נחשדה אחרי דקים להו לרבנן שסתם גויה זונה ומה גם בנות מואב אשר זה דרכן להפקיר עצמן כנודע ואדרבה נפלאות היא מבועז מדוע מצאתי חן בעיניך להכירנו כי אני צנועה בכל דרכי בהיותי מעם נכרי וכן תרגום המתרנם ואנא מעמא נוכראה מברתהון דמואב ומעמא דלא אידכי למיעל בכנישתא דה' הנה כי הם שני דברים מתמיהים הא' בהיותה מבנות מואבה המפקירות עצמן מתחילה ועד סוף כי הבכירה קראה שמו מואב לא כן הצעירה שאמר' בן עמי כדאיתא בפרק רביעי דנזיר ובב"ר פרשת כ"א והשנית בהיותה מהאסורים לבוא בקהל וזה גם העמונית שוה אבל בנות מואב נתייחדו לזנות וכאומרו ויחל העם לזנות אל בנות מואב ולכן אמרה מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני שאני צנוע' ופרוש' בהיותי מעם המיוחרים בזנות מלבד היותי מעם אשר איננו כשר לבוא בקהל וכאילו בזה הורתה כי אינו מן הפלא כי ידברו עליה רעות ואדרבה בהיות בועז הצדיק מדבר עליה טובות נפלאו' היא בעיניה עד כאן לשונו:

6והחסיד הר"ר יוסף יעבץ ז"ל כתב בנימוקיו התרגום אמר הוגד לי הלכה עמוני ולא עמונית אולי כי בעבור זה רמז לה את אשר עשית וגומר כי גמלת חסד ולא נתרחקו עמון ומואב אלא על אשר לא קדמו וגומר עכ"ל: