אגרת שמואל על רות ד:ז
אגרת שמואל על רות · Iggeret Shmuel on Ruth 4:7
Open in the reader →1וזאת לפנים בישראל לפי שהיה רוצה לומר ששלף בועז נעלו הודיעינו עיקר זה הקנין כעין נעל מאין ימצא ואמר כי אין לו עיקר בתורה אלא לפנים בישראל נהגו כן לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וכיון שהיה מנהג נעשה אח"כ תורה דמנהג ישראל תורה היא וז"ש וזאת התעוד' בישראל שכיון שהיה מנהג נעשה תורה ולדייק למה פרט בתחילה ואמר על הגאולה ופרט עוד ואמר על החמורה ואח"כ כלל ואמר לקיים כל דבר ולמה פרט וכלל הוה סגי דלימא הכי וזאת לפנים בישראל בישראל לקיים כל דבר שלף איש נעלו וגו' ואפשר לומר כי מעשה שהיה כך היה ומתחלה ומלפנים לא היו נוהגים ענין קנין סודר כי אם על הגאולה זו מכירה משוה דמילתא דשכיחא היא ועל המכיר' לבדה היו נוהגין ענין קנין סודר ואח"כ הוסיפו עוד לנהוג גם זה הקנין על התמורה והן החליפין ואח"כ נהגו אותו לעשות ולקנות בקנין סודר כדי לקיים כל דבר כלומר שכל דבר של משא ומתן לא היו מקיימים אותו כי אם בקנין דנעל דשלף איש נעלו ונתן לרעהו ולפי דחדא חדא נהגינהו על כן חדא חדא גרסינהו:
2ואפשר עוד לומר בכוונת הכתוב אמר כי לפני' בישראל לא היו צריכים אפילו לקנין כעין נעל אלא כל אחד היה עומד בדבורו ודבור קל היה מועיל להם כי בני ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית וז"ש וזאת לפנים בישראל וגם לקיים כל דבר כל דבור קל היו מקיימים ואם לפעמים היו עושים קנין כעין נעל לא היו צריכים לעדות כלל כי לא איברו סהדי אלא לשקרי וז"ש שלף איש נעלו ונתן לרעהו אם לפעמים היו עושים היו בין איש לרעהו ולא היו צריכים לעדים כלל וז"ש וזאת התעודה בישראל מלשון עדות שזה היה העדות בישראל וזה הגואל שלא היה יודע בתורה וכמ"ש רז"ל פלוני אלמוני שהיה אלם מדברי תורה אמר לבועז בפני כל הזקנים קנה לך שיעשה קנין וכיון ששמע בועז כן שלף נעלו וקנה ממנו ובעבור שהצריכו לקנין מה שלא היה ראוי דדיבור קל הוה סגי בהם על כן גם בועז העיד עליו עדים ויאמר בועז לזקנים עדים אתם היום כי קניתי את אשר לאלימלך וסילק גואל זה זכותו מעל כל הנכסים ולא מחלוקת השדה בלבד כאשר אמר עד עתה אלא סילק כל זכותו מעל כל אשר לאלימלך וכו':
3א"נ במשז"ל על הגאולה זו מכירה אפשר שרצו לומר דעל הגאולה לא בעי קנין דהא מחילו' השעבוד היא ומחילה לא בעי קנין וזהו הית' מחיל' שהיה הגואל זה קודם לכל אדם בגאולות נכסי אלימלך והוא סילק ומחל זכותו לבועז ולא שייך ביה קנין ולכן אמר וזאת לפנים בישראל על הגאול' שהיא המכירה ועל התמורה היו עושים כן קנין כעין נעל וזאת היתה התורה והתעודה בישראל אבל על מחילה לא היו עושים קנין אלא שגואל זה שהיה אלם מדברי תורה אמר לבועז שיעשה קנין ויעש כן וישלוף נעלו ויאמר הגואל לבועז קנה לך וישלוף נעלו יש מרבותינו אומר בועז שלף נעלו וקנה בכליו של קונה כי בועז היה הקונה וי"א הגואל שלף נעלו ונתנו במתנה לבוז ובההיא הנאה שקיבל בועז ממנו במתנה גמר הגואל והקנה לו אפשר דמ"ד הגואל שלף נפלו הוכרח ממאי דקאמר קרא בתר הכי ויאמר בועז לזקנים ול"ל להזכיר שמו לימא וישלוף נעלו ויאמר לזקנים וגו' והא ידענא כי בועז הוא האומר או לימא וישלוף בועז נעלו ויאמר לזקנים וגו' ממאי דקאמר וישלוף נעלו ואח"כ אמר ויאמר בועז לזקנים משמע דעד השתא מי שלף נעלו לאו בועז הוא אלא הגואל ומ"ד בועז שלף נעלו הוכרח משום דאם איתא דהגואל הוא דשלף נעלו ולא היה צריך לו שיאמר לו אחר דבר כי הוא מעצמו היה אשר הזכיר הכא הקנין וא"כ כשאמר לעיל גאל אתה את גאולתי תיכף הנ"ל וישלוף נעלו אלא כיון שלא אמר כן משמע דבועז היה והוא לא היה שולף נפלו אם לא שאמר לו הגואל קנה לך ואז שלף בועז נפלו:
4ורב אחרון ז"ל כתב וזאת לפנים וגומר ז"ל אלה דברי כותב הסיפור שאמר כי לפנים היתה מנהג בישראל כשהיו גואלים בישראל איזה דבר או ממירים אותו או כשהיו רוצי' לקיים כל דבר שהיה שולף הא' נעלו ונתן לרעהו והוא קנין חליפין וזה לא מתורת מנהג בלבד רק משורות הדת והתעוד' ולכן כשאמר הגואל לבועז כך שלף בועז נעלו ונתן לגואל עכ"ל:
5והר"ש הלוי כתוב בספר הזוהר משמע דדווקא נעל וכדאיתא בפ' זאת חוקת התורה פתח ואמר וזאת לפנים בישראל האי אית לאסתכלא ביה אי אינין עבדין הסכמה בעלמא ואתו בתראי וביטלוה אמאי ואי לאו איהו הסכמה בעלמא אלא בדינא דאורייתא אמאי ביטלוה והא כל מאן דביטל מלה דאורייתא כאילו חריב עלמא שלים אלא בדינא דאורייתא ודאי הוה וברזה עילא' אתעביד מלה ובגין דהוה זכאי חסידי אתגליא ביינייהו מדאסגיאו חייבי בעלמא אעברו האי מלה בגיסא אחרא בגין לאתפסייא מלין דאינון ברזא עילא' והא אוקמוה וכו' ע"כ ובכן יצא לנו פירוש המקרא וזאת לפנים בישראל ביען נשכח דבר הקנין במנעול מפני הפושעים והמורדים ימים רבים ע"כ רצה בועז להחזיר עטרה ליושנה וע"כ אמר כי המנהג הזה לא נתחדש עתה אבל נתחדשו גזרותיו כי נשכח זכרו כמדובר ואחרי שנמצא בועז בחברת תמימי דרך המיישרים אורחותם ומה גם בדבר יקר הערך כזווג הזה כפי אשר השיג הוא ע"כ ראה לחדש זה הדבר אשר נתיישן זה כמה וביען שלא יחשבו שזה דבר אשר בדה מלבו ע"כ אמר וזאת התעודה בישראל להורות שהוא דבר תורה ותעודה הוא כינוי לתורה כענין לתורה ולתעודה עכ"ל: